טוראי אליעזר פייג ז"ל

קורות חיים

אליעזר, בן שלמה והניה, נולד בחג השבועות תרפ"ט (1929) בעיר בסטרה, רומניה והיה בין יחיד להוריו.

בימי מלחמת-העולם השנייה נלקחה כל המשפחה למחנות-המוות. ההורים נספו,והוא טולטל ממחנה למחנה. היה באושויץ, מאוטהאוזן, דאכאו וברגן בלזן. גורלו של הילד היהודי בשואה, אם בגטאות, אם ביערות אם במחנות, היה אכזרי וקשה במיוחד. הילד הקטן לא זכר את החיים שמחוץ לחומה, לא זכה לראות שדה פתוח, עץ מלבב, אגם מים ובעלי חיים. ליד חומות הגטו היו רובצים ילדים מזי-רעב, קבוצות קבוצות, על האדמה הספוגה מי-גשם בסתיו או המכוסה שלג בחורף. מפניהם הנופלים והמצומקים או מתוך בצקת הנפיחות, הציצו עיניים כבויות ותפילה אחת בהן: פת לחם. מלבושם הבל והדלה לא הגן מפני הקור, והרוחות צרבו את בשרם-עור ועצמות. לא היה בילדים עוד כוח לקרוא בקול ולבקש נדבת-יד, ורק יללה, כיללת חיה פצועה הייתה נפלטת מבין שפתיהם הכחולות ומרחפת בחלל הגטו. יש שילדי הגטו היו לאנשים קטנים שאזרו יוזמה, ונטלו חלק במאבק על החיים.

רק בגיל 16 לאחר כל התלאות שפקדו אותו במהלך חייו המפרכים במחנות, עלה אליעזר לארץ ב"עליית-הנוער": בשנת 1944, אך לא שכח מה עבר עליו ולא התנחם, אם כי בארץ התחסן והיה לאיש. עליית הנוער הייתה עלייה מאורגנת של בני-נוער שהגיעו ארצה באלפיהם. בראשה הועמדה הנרייטה סולד, אשת ציבור שעלתה מארצות הברית ומילאה תפקידים חשובים בהנהגת היישוב בעיקר בתחום החברתי. מטרתה של העלייה הייתה לארגן קבוצות צעירים שיעלו במאורגן לארץ-ישראל ויכשירו עצמם לחיי חקלאות ועבודה. בין היתר, אליעזר נתקבל לעבודה בבית המלאכה במכון זיו ברחובות, והתמחה במלאכת המסגרות.

לאחר פרק זמן מסוים התגייס אליעזר לצבא בין הראשונים. הוא שירת בחטיבת "גבעתי", והשתתף בקרבות רבים, ובכלל זה -בשחרור יפו. אליעזר שרת בחיל השריון, בגדוד 52. הגדוד, שכונה לפני כן גדוד "אברהם" ככינוי של מפקדו-יעקב פרולוב, הורכב ברובו מאנשי חיל שדה דרום של ה"הגנה". שתי הפלוגות הראשונות של גדוד 52 הורכבו, האחת-מאנשי ראשון לציון והשנייה הורכבה מאנשי רחובות. עוד לפני הקמת המדינה היו חיילי הגדוד מיומנים בשדאות, הכרת נשק והפעלתו ובהכרת הערבים המקומיים. לכן, הוטלה על הגדוד משימת אבטחה שוטפת של מרחב הדרום, בא נשא לבדו חודשים רבים. משימות הגדוד בתקופת מלחמת העצמאות כללו ליווי שיירות לדרום ולירושלים הנצורה, וכן משימות לוחמה ופעולות תגמול כמו לחימה בתל א-ריש. חיילי הגדוד נמצאו במצב לחימה רצוף במשך כל חודשי המלחמה כמעט ללא הפוגות וחופשות. מלחמה זו הייתה מערכה שניהלה ישראל בשנים 1947-1949 נגד ערביי ארץ-ישראל, שניסו למנוע בכוח את הקמת המדינה, ונגד חמש ממדינות ערב שפלשו אליה אחרי הקמתה. הגדוד ספג אבדות רבות במהלך המלחמה-מחיר המאבק הנועז של מעטים מול רבים, מול אויב חזק המצויד בנשק ובתחמושות בכמויות בלתי מוגבלות.

ביום 30.4.1948 נפל אליעזר פייג את חייו במהלך הקרב על תל א-ריש שליד יפו.

ביום 2.5.1948 הובא אליעזר למנוחת עולמים בבית הקברות ברחובות.