סגן בן ציון תדי פוחובסקי ז"ל

קורות חיים

בן ציון (תיאודור) תדי, בן אריה ואהובה, נולד ביום 13.11.1922 בתל אביב. אביו, רופא, יסד את בית החולים הראשון ליולדות בתל אביב. בגיל מוקדם מאד נכנס בן ציון לגימנסיה "הרצליה" ובכל הכיתות היה במצטיינים. הנער התבלט בכשרונותיו, בתפיסתו המהירה ובשקדנותו. הצטרף לקלוב השייטים והיה שייט טוב ומדריך מעולה לחתירה. פעל מנעוריו ב"הגנה". אחרי גמר הגימנסיה שירת שנה כמ"כ בפלוגה ו' פלמ"ח במקוה ישראל וגבעת חיים. אחר כך נכנס לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד שנתיים מדעי החקלאות.

במלחמת-העולם השניה הפסיק את לימודיו, ואף-על-פי שהיה כבר בעל לאשה התגייס לצבא הבריטי. שירת בגדודים העברים, "באפס", וניטלטל עם הגדוד השלישי בכל התלאות והגלגולים. עם יסוד הבריגדה עבר לגדוד השלישי של החי"ל. היה בחזית במצרים ובאיטליה על נהר הסניו. יצא לפטרולים מול קוי האויב ובשטחי הפקר ותמיד הצטיין במידת אחריות רבה במילוי כל תפקיד. עלה לדרגת מ"כ. הצטיין במסירותו לפקודיו והיה פופולרי מאד. בצבא המשיך את לימודיו על ידי חליפת מכתבים עם אוניברסיטאות אנגליות. בשנת 1945 השתחרר וחזר ללמוד במכון זיו ברחובות. סיים את המכון כאגרונום מוסמך והתכונן לעבודה מדעית, אך בינתיים פרצה מלחמת השחרור ושוב הפסיק את לימודיו. חזר לשירות פעיל עוד לפני צאת צו הגיוס. תחילה פקד על כיתה בעמדו בגבול יפו תל אביב. ביצר, הסביר תפקידים ואימן את אנשיו בלחימה בשטח בנוי. נשלח לקורס לקצינים ועם הקמת הצבא היה בין מרכיבי סגל חטיבה אחת ושירת גדוד. זמן מה שימש בתפקיד אנטי אוירי במטה החטיבה. במשך ימים ספורים למד את השימוש ב"בזה" ופקד על צוות של מכונת יריה. השתתף בקרבות לפריצת המצור על ירושלים ועל דרך בורמה.

ב-9.6.1948 עמד במשלט סמוך לבית סוסין ליד ה"בזה". הערבים ניסו לכבוש בחזרה כמה משלטים שהגנו על דרך בורמה והתקיפו התקפת פתע. תדי הציף את השטח באש וגרם אבידות ניכרות לאויב, אך לא יכול לראות בסבלו של פצוע שנפגע בקרבת מקום והחובשים לא יכלו להגיע אליו, והלך להגיש לו "עזרה ראשונה", ואז פגע כדור אויב בצוארו והוא מת במקום. למחרת נקבר בנען.

אחרי נפלו הועלה לדרגת סגן לפי פקודת המטכ"ל.

היה תוסס, מלא מרץ ותכניות ועם זה עממי מאד, ומצא שפה משותפת עם כל אדם. היה צבר טיפוסי, חפשי בהליכותיו ובגישתו לבעיות החיים. התבלט בכל שאלות הישוב וקבע עמדה ברורה כלפי ממשלת המנדט. ניכר היה בו איש המדע לעתיד. העבודה החקלאית תפסה את כל ישותו, והוא אהב את החלק המעשי והעיוני שבה כאחת.

השאיר אחריו אשה, בלה, ובת, עידית.