קורות חיים
סליטינסקי ישראל-פישל ("פישקה") בן שמעון ורבקה-לאה. נולד בדרך הנדודים של הוריו מרוסיה לארץ-ישראל ביום ו' בכסלו תרפ"ב בצ'ורטקוב, שבמזרח גליציה, ובדצמבר 1922 הגיעו לארץ והתישבו בתל-אביב. למד בבית-הספר "אליאנס" ובבית-הספר התיכוני "מונטיפיורי". הצטרף ל"הנוער העובד" ובעודו נער צעיר כבר "שבע את החיים בעיר" כדבריו, ויצא להכשרה חקלאית בגניגר ונשאר שם כחבר קבוע, עובד בכל ענפי המשק, וביחוד ברפת ובפלחה, ונודע באהבתו את העבודה.
היה מטובי הכדורגלנים של "הפועל" בעמק וקיבל כמה אותות-הצטיינות ופרסים בעד הישגים במקצועות שונים של אתלטיקה קלה. היה הרוח החיה בפעולות תרבותיות וחברתיות במקום ובישובי הסביבה. נטה שכם גם לעבודות הארגוניות בהכנת נשפים ומסיבות וצוין בפי הדור הצעיר בכינוי "הבחור החביב שבעמק". בשעות הפנאי עסק גם בהשתלמות רוחנית עצמית, כתב רשימות ושירים (על נושאי עבודה, קרקע ומולדת), שמקצתם פורסמו בעלון הקבוצה. בשנות מלחמת-העולם השניה שירת בנוטרות וב"הגנה". בראשית מלחמת-השחרור התגייס לגדוד "דרור" של חטיבת "גולני". בו הוסיף לעסוק בפעולות תרבותיות בין חבריו המגויסים מהעמק, כדרכו בחיים האזרחיים. סיים קורס למכונות-יריה כבדות ושירת בכלי זה עד הסוף. עבר את טבילת-האש הראשונה בחושו לעזרת משמר-העמק, המשיך במשקי עמק בית-שאן נגד הכנופיות ואחר-כך נגד הסורים והעיראקים בגליל התחתון.
נפל עם עוד כמה חברים בקרב על הכפר לוביה ביום ב' בסיון תש"ח (9.6.1948), ורק אחרי 42 יום, כשהאויב נהדף משם, נאספו עצמותיהם והובאו לקבר-האחים במשמר-העמק, מקום קרבו הראשון.