תפריט נגישות

סגן רוני סלומון ז"ל

רוני סלומון
בן 26 בנפלו
בן שולמית ומוני
נולד באלומות
בח' באב תשט"ז, 16/7/1956
התגורר בבת ים
שרת בחיל השריון, משטרת ישראל - מחוז ת"א
יחידה: גד' 363, מרחב אילון
נפל בפעילות מבצעית
בא' בתמוז תשמ"ב, 22/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: גזרה מזרחית
באזור לבנון
מקום קבורה: חולון
הותיר: רעיה - קמי, הורים, שתי אחיות ואח

קורות חיים

רוני, בן שולמית ומוני, נולד ביום ח' באב תשט"ז (16.7.1956) בקיבוץ אלומות, למשפחת עולים מעדן. רוני למד בבית הספר היסודי "נחשונים" ובבית הספר "חשמונאים" בעיר הולדתו. הוא סיים את לימודיו התיכוניים במגמה ריאלית.

באוקטובר 1974 התגייס רוני לצה"ל, ושירת בחיל השריון. אחרי שעבר אימוני טירונות, נשלח לקורס נהגי טנק ולקורס תותחנים. באוקטובר 1975 עבר רוני קורס מש"קי (מפקד שאינו קצין) טנק, והועלה לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס קציני שריון, סיימו באוגוסט 1976 והוענקה לו דרגת סג"מ. רוני קיבל פיקוד על מחלקת טנקים, ותחת הנהגתו הפכה מחלקה למגובשת ולמקצועית. מפקדיו ציינו אותו: "הוא קצין בעל הבנה טובה בשטח ובתחום המקצועי, מגלה יכולת ביצוע, בעל יכולת ארגון".

את שירותו הסדיר סיים רוני באוקטובר 1977, והתנדב לשרת בצבא הקבע, עד נובמבר 1978.

לאחר שסיים את שירותו בצה"ל, החל ללמוד ראיית חשבון באוניברסיטה. בתקופת לימודיו עבד רוני כאחראי על מוקד המשמר האזרחי בבת ים. הוא הקים סניף של המשמר האזרחי בבית הספר "גורדון", והפך את המקום למרכז של פעילות מתנדבים. את תפקידו במשמר האזרחי המשיך רוני למלא גם אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה והתחיל לעבוד בהתמחות מקצועית כרואה חשבון. הוא קיים קשר הדוק עם המתנדבים שגייס.

בשנת 1979 נשא רוני לאשה את חברתו קמי, שהכיר בזמן שירותו הצבאי, וביחד הקימו ביתם בבת ים.

כשפרצה מלחמת "שלום הגליל", עלה רון עם מחלקתו ללבנון. הוא לחם בגיזרה המזרחית.

ביום 10.6.1982, הוא ניהל קרב קשה עם יחידת טנקים סוריים. בשלב הראשון הצליח להשמיד טנק סורי. מיד לאחר מכן, נפגע הטנק שלו, ורוני נפצע פצעים אנושים. הוא הועבר לבית החולים, ובמשך 12 יום נאבק על חייו.

ביום א' בתמוז תשמ"ב (22.6.1982) מת רוני מפצעיו. בן 26 שנים היה בנופלו. הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו רעיה, הורים, שתי אחיות ואח.

שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סגן רון נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל סמוך לבקעת הלבנון. הוא היה קצין יסודי, לוחם אמיץ ומפקד אהוב".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "רון פעל כמפקד מחלקת טנקים והוביל את מחלקתו בקרב באומץ, בתבונה ובקור-רוח, שהיו אופייניים לו. בקרב זה הוא השמיד טנק סורי, לפני שהוא נפגע ונפצע. במשך 12 ימים נאבק על חייו. בחרדה ובדאגה עמוקה ליווינו כולנו מאבק זה. הוא נפטר מפצעיו. הוא היה תמיר, נאה, מופנם, בלט בהופעתו האישית ובסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו, ואף עמד בהם, תוך העלאת הרמה בפלוגה ובמחלקה. הוא היה מפקד מצטיין, שבלט בדאגתו המסורה לחייליו. מעבר למעגל המקצועי הצר ביקש רון תמיד להבין את הדברים עד לשורשים, וכל זאת - בשקט ובצניעות".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה