קורות חיים
ניימן זאב (וילק) בן דויד וחנה. נולד ב-8.1.1927 בז'יורצוב ליד וארשה (פולין).
בימי מלחמת-העולם השניה גורש לגיטו וארשה ומשם ברח לגיטו מלאוה. שנתים היה באושבינצים, פעיל במחתרת, עד ששוחרר על-ידי הרוסים. שרד יחיד ממשפחתו. מפולין התגנב למערב גרמניה בשאיפה עזה לעלות ארצה, אשר היתה מגמת חלומותיו.
דחה הצעה לנסוע לאמריקה והעפיל ארצה באניה "תל-חי" ב-28.3.1946 באמרו: "אין לי אף אחד בארץ-ישראל, אך כולם שם אחי, זו מולדתי". נכנס לבית-הספר החקלאי בעיינות. שם נודע כאדם בעל נפש עדינה וחבר טוב, בעל תפיסה עמוקה ונבונה.
עם פרוץ מלחמת-השחרור היה מראשוני המתנדבים. שירת כמקלען. באחד הקרבות נפצע ברגלו ונשלח לחופשה, אך מיהר לחזור ליחידתו לפני החלימו כליל.
נפל בהתקפה על לוביה ב-9.6.1948, הובא למנוחת- עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות במשמר-העמק.