רב"ט ירחמיאל "ירח" צייטלין ז"ל

קורות חיים

צייטלין ירחמיאל ("ירח") בן אהרן-אריה ובת-שבע. נולד בכ"ה באלול תרפ"ט (1929) בפינסק אשר בפולין ועלה לארץ ב-1938. למד בגימנסיה "הרצליה", סיים את המחלקה הששית והפסיק את תלמודו בהחליטו להתמסר ל"הגנה". התגייס לשורות הפלמ"ח בגבעת-ברנר והשתתף בפעולות המרי. כשחלה וניתן לו שחרור, סירב לקבלו ועבר לשירות נוטרות ביגור. ביום ה-29 ביוני "השבת השחורה", היה בין נוטרי יגור שפוטרו על-ידי ממשלת המנדט בגלל סירובם לשתף פעולה עם הבריטים ונדון להופיע יום-יום לפני המשטרה במשך שנה. בתקופה זו למד את מלאכת המסגרות והנהלת חשבונות ועשה חיל בלימודיו.

בפרוץ מלחמת-השחרור התגייס שוב לפלמ"ח. למרות הפצרות הוריו, שהיה בנם היחיד, לבל יסתכן - לא שעה לטענותיהם. השתתף בפעולות רבות והצטיין בהדיפת ההתקפה על קיבוץ מענית. סיים קורסים למדריכים. היה למפקד ולחם בחזית ירושלים. היה הראשון שחדר מהשפלה לירושלים הנצורה. תמיד ראוהו בקו הראשון, וראשון פרץ לעמדות האויב והיה למופת: עליז, שמח ומשמח. היה אומר: "הנני שבע-רצון מן הכל ומקבל כל דבר באהבה". כמפקד מחלקה עמד בראש הפורצים שאצו להחיש תגבורת לנצורים בעיר העתיקה. לאחר מבצע זה הוטל עליו להדריך ולפקד על הסיירים שבחטיבתו והצטיין גם בתפקיד זה. גא היה באנשיו, ברוח חטיבתו. ואנשיו גם הם התגאו בו.

באחד ממכתביו להוריו כתב: "מלחמה היא דבר מלוכלך ומכוער, אלא שכפו אותה עלינו שונאי ישראל ומברכי ה', ואין ברירה. יותר מדי דם והרוגים ראיתי... ואל לכם לחשוב, יקירי, שחברינו אשר נפלו בעבר, ויואשו אז או הורידו את מצב הרוח. אולם זכרו: ענין רע היא מלחמה. ואני שונא אותה בתכלית שנאה כלוחם". במכתב אחר כתב: "הפלמ"חים שלנו הם בחורים יצוקי-ברזל. כולם כאחד מלוכדים ברצון נפשי עצום לשחרר את הארץ מלחץ האויב ולשלוט בארץ ישראל ההולכת ונבנית. ילידי הארץ, ספרדים, פולנים, רוסים - פליטים מכל קצוות תבל התלכדו ובאו תחת דגלו של הפלמ"ח... ובשעת פעולה אין חייל אשר יעלה עליהם בכושרם, ברצונם ובמרצם, כי יודעים הבחורים כי לעמם ולארצם הם נלחמים".

נפל בהתפרצו ראשון לעבר עמדות האויב בקרב לכיבוש הרדאר ביום 1.6.1948 והוא אך בן 18 וחצי. גופתו הובאה מעבר לקוי האויב לקבורת ישראל על הר-הרצל בירושלים ביום 17.11.1949.