קורות חיים
צ'כנוביץ ישראל ("איסקה") בן גדליהו ודבורה. נולד ב-8.10.1927 בקיבארט שבליטא. בן 6 נתיתם מאמו והאב עבר עם בתו ובנו לקובנה וגידלם במסירות. ישראל הצטיין בלימודיו בבית- הספר העממי ואחר-כך בתיכוני. ב-1940 נכלא בגיטו עם משפחתו ושאר יהודי העיר, עבדו עבודת-פרך וסבלו רעב, ושם מתה אחותו. זכרונותיו שכתב באידיש ספרותית על רשמיו וסבלותיו מהימים ההם בשם "אין אפגרונדפון לעבן" (בתהום החיים) עושים רושם משכנע ומזעזע. כשפינו הגרמנים את הגיטו, לרגל התקרבות הרוסים. העבירו את ישראל ואת אביו לעבודת-פרך בדאכאו שבגרמניה. באותה שנה מת שם אביו והוא חפר לו את הקבר במחנה.
אחרי השחרור על-ידי הצבא האמריקני נסע עם חבורת נוער עולה לאיטליה, למד ושירת במשטרת מחנה הפליטים העולים. שם קיבל מדודו שבאמריקה הזמנה ורשיון-כניסה לבוא אליו. ישראל החזיר לו את התעודות בצירוף תשובה: "מי שלא עבר עליו מה שעבר עלינו - אינו מסוגל להרגיש מה היא מולדת לעם, ולי אין דרך אחרת אלא לארץ-ישראל". משתפס הצי הבריטי את אנית- המעפילים "פלמ"ח" והוליכה לנמל חיפה. קפצו ממנה ישראל וכמה מחבריו כדי להגיע אל החוף בשחיה, אך נתפסו והוחזרו אל האניה והוגלו בה לקפריסין. אחרי כחצי שנה, באפריל 1947. שוחרר ועלה ארצה, ומאין אמצעים להמשיך בלימודים, כחפצו. התחיל לעבוד במרכז הטלפונים ובחשמלאות. בראשית מלחמת-השחרור הצטרף ל"הגנה" והשתתף בשמירה ובקרבות בגבולות תל-אביב ליד כפר-סלמה. צורף לגדור אחד של חי"ש ואחרי אימונים שירת בסביבת תל-אביב. ביום 29.2.1948 נשלח עם "כובעי-גרב" מזוינים אחדים למשמר-מגן על בית-החרושת "היוצק" ליד מקוה-ישראל. חיילים בריטיים באו שמה לחפש נשק "בלתי- חוקי", ובהתאם לפקודה של מפקדם בחי"ש. שלא להתנגד להוראות כוחות השלטון המנדטורי, מסרו הבחורים את נשקם. שעות אחדות העמידום הבריטים וידיהם למעלה ובינתים קילקלו את מכוניתם בחצר. וכששבעו הבריטים התעללות-נקם במגינים היהודים וכנופית מרצחים מזוינים כבר התקרבה מכפר יזור. נתנו לאנשינו שהות של שתי דקות להסתלק "בחסותם" מהמקום. בשתי הדקות לא יכלו בחורינו להניע את המכונית המקולקלת והבריטים השאירום שם מופקרים לפורעים שרצחום והתעללו בגופותיהם. נקבר בנחלת-יצחק.