קורות חיים
הוורד רחמים בן מנחם ושרה, נולד ב-1.10.1926 בעדן. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1931 בהיותו בן 5 והתישבה בתל אביב. מנעוריו שאף רחמים לחיים בקיבוץ וראה בזה הגשמה ציונית ולכן עם סיום ביה"ס העממי בתל אביב בהיותו נער בן 14 הגשים את משאת נפשו, עזב בית מסודר ומרווח והלך להכשרה בקיבוץ שפיים, במסגרת ההכשרה עבר לקיבוץ שדה-נחום ולקיבוץ גבת. משם עבר כחבר קבוע לקיבוץ חולתא ועבד שם ברפת ובדיג.
מקיבוץ חולתא הצטרף לשרות פעיל בפלמ"ח, עם היותו צנוע בהליכות חייו הפרטיים, היה עז ואמיץ בפעולות, והיה לדוגמא לחברי פלוגתו, התאמן לקראת העתיד, בין השאר בקיסריה ובגבעת השלושה ולאחר זאת עבר לרזרבה של הפלמ"ח (מילואים). בלחץ ההורים, חזר לבית הוריו לאחר כ-6 שנים בקיבוץ. חודשים מספר לאחר מכן, יום לאחר הכרזת האו"ם על הקמת המדינה - בכ"ט בנובמבר תש"ח - נקרא לשרות פעיל בפלמ"ח במסגרת הגדוד ה- 5 ללווי שיירות והשתתף בפעולות חבלה באזור חולדה ובפשיטה הראשונה על הקסטל.
חופשתו הראשונה מהשרות נקטעה עקב קריאה דחופה לפעולה נגד בית החרושת לקרח ביאזור שעל הכביש, שחלש על מעבר השיירות לירושלים, בפעולה שנקראה "פעולת הקרח" - נפל בי' באדר א' תש"ח (20.2.48). נקבר בנחלת יצחק.
הפעולה בוצעה בהצלחה.
מתוך חוברת הפלמ"ח מס' 59, דף מתוך החוברת על פרטי המקרה:
"אל תביט בהם, אח, בלי אמן. ראיתים, הכרתים עמי. בעמלם על אדמת החומר, בנפלם על אדמת החומר, הם יודעים בעד מה ומי. מחלקה מהגדוד החמישי חדרה ליאזור כדי לכבוש ולפוצץ את העמדות החולשות על הכביש הראשי העובר בתוך הכפר. הכוח, שהגיע בהסתר בשני ראשים אל הבתים הסמוכים לבית החרושת לקרח הותקף באש עזה של מקלעים ורובים. לאחר קרב קצר, בחיפוי מכונת יריה ומקלעים, כבשו אנשינו את שני הבתים. מיד לאחר כך החלה ההתקפה על בית החרושת. מוקש מסוג "בונגלו" הבקיע את גדר התיל המקיפה את בית החרושת, ואנשינו פרצו פנימה והניחו את חומר הנפץ בתוך בית החרושת. שלושה בנינים נהרסו כליל והיחידה נסוגה בחיפוי אש לבסיסה. אחד מאנשינו נהרג, וארבעה נפצעו קל. לאויב נגרמו אבידות."
בשיר שנכתב לזכרו ע"י חבר לנשק, נאמר בין היתר:
"...הפעולה בוצעה, והאוביקט הושמד,
אנו חזרנו, אך חסר אחד
אתה נפלת מות גיבורים
ומעשיך לעינינו יהיו, רחמים!"