רס"ל (במיל') סנטיאגו עובדיה גונסלס ז"ל

קורות חיים

בנם של רות ורנייר. נולד ביום א' באדר תשנ"ח (27.2.1998) בוונצואלה. אח קטן לסבסטיאן.

סנטיאגו זכריה (גונזלס), שנקרא בפי כל סנטי, גדל והתחנך בוונצואלה, במשפחה יהודית ציונית המחויבת לעם ישראל. ילד שמח, רגיש, ספונטני ומלא חיים, שאהב לשחק כדורגל ולדוג עם שחר.

הוא השלים את לימודיו בוונצואלה וב-2017, כשהיה בן שמונה-עשרה, עלה לישראל בעקבות אחיו הבכור סבסטיאן, שעלה שנה קודם לכן. עם הגעתו לארץ, התגורר בקיבוץ מעגן מיכאל מצפון לקיסריה, שם למד עברית באולפן במשך כחמישה חודשים, כהכנה להגשמת חלומו: גיוס לצה"ל. הוא אהב את ישראל אהבה עמוקה, הרגיש שזהו ביתו האמיתי עוד לפני שדרך במקום ומרגע שהגיע – שאף להגן עליו בגופו ובנפשו.

ב-2018 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. במהלך הטירונות נפצע ונאלץ לדחות את המשך הכשרתו, אך לא ויתר, חזר בנחישות לאימונים והצטרף למחזור ההכשרה הבא.

לאורך שירותו, בנה סנטיאגו קשרים עמוקים ומשמעותיים. אופיו החברותי, האמפתיה, הנאמנות ותחושת השליחות שהנחו אותו, הפכו אותו לאהוב ומוערך בשירותו הצבאי, כמו בכל מקום אליו הגיע. חבריו ליחידה סיפרו שהיה החייל הכי טוב בצוות, ואחד ממפקדיו תיאר אותו כלוחם אמיתי.

לאחר השחרור נרשם ללימודי תקשורת ושיווק באוניברסיטת "רייכמן" שבהרצליה. בתקופה זו בילה רבות עם אחיו סבסטיאן ועם חברים קרובים, ובנה לעצמו רשת תמיכה בישראל. הוא אהב מאוד לבשל לחבריו ולבלות איתם, ונהנה לטפל בכלבו "צ'ומפי", שאותו ראה כבן משפחה. אימו רות, שגרה במדריד, נהגה לבקר אותו ואת אחיו לעיתים תכופות.

במקביל ללימודיו, סנטיאגו עבד בחברת ICL בתפקיד תפעולי, התקדם בעבודתו וזכה להכרה ולהערכה בזכות מוסר העבודה הגבוה שלו ואישיותו החמה.

את שירות המילואים שלו ביצע בגדוד 6555 של חטיבה 5 של חיל הרגלים ("עוצבת השרון"). הוא בלט במחויבותו ובמקצועיותו ונבחר לשמש כצלף של צוות החוד בפלוגה, תפקיד שמצריך כישרון טכני, אומץ ומצוינות. מפקדיו תיארו אותו כלוחם נחוש, מיומן, עז רוח ואחראי.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המתקפה, נקרא סנטיאגו לשירות מילואים והתייצב מיד, מתוך תחושת שליחות ומחויבות. לאימו, שביקשה שיצטרף אליה במדריד, אמר: "אני לא יכול להישאר כאן כשחבריי ליחידה שם. זו חובתי כחייל במדינת ישראל".

סנטיאגו לחם במשך חודשים ארוכים בעוז ובחירוף נפש.

רב-סמל סנטיאגו זכריה (גונזלס) עובדיה נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום ל' בתשרי תשפ"ה (1.11.2024). בן עשרים ושש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ואח.

צוות אוניברסיטת רייכמן ספד לו: "סנטיאגו הגיע לישראל מוונצואלה עם תחושת שליחות עמוקה ולב אמיץ... בחר לעמוד ולהגן על העם היהודי, תוך שהוא מגלם את רוח ההקרבה האמיתית. סנטיאגו השאיר אחריו מורשת של אומץ, מחויבות ואהבת ישראל. זכרו יהיה ברוך לעד – בקרב משפחתו, חבריו, חבריו לצה"ל וכל עם ישראל".

עמוד לזכר סנטיאגו נפתח באתר noflim.