קורות חיים
בנם של ולרי אדל וסלומון. נולד ביום כ"ח באב תש"ס (29.8.2000) בשכונת בית הכרם בירושלים. הילד השלישי במשפחה שבה חמישה ילדים. אח לג'רמי, רן, והתאומות שירה ונעה.
אליסף גדל בירושלים ושירה אחותו סיפרה שבמשפחה הוא היווה גשר בין כל האחים והאחיות: "תמיד דאגת לנו כל כך. תמיד הרגשתי מוגנת לידך וראיתי בך דמות להערצה".
הוא למד בחטיבת הביניים ובתיכון "האקדמיה למוסיקה ולמחול" בירושלים במגמת ג'אז. "פסנתרן מחונן עם סווינג מדהים ורגישות מוזיקלית", כך הגדירו אותו בבית הספר.
השפעתו החיובית של אליסף על סביבתו הייתה גורם מאחד ומלכד בקרב כולם - משפחה, חברים ואפילו סתם מכרים שהרגישו נוח בקרבתו: "האישיות הכובשת שלך גרמה לסובבים לבחור בטוב. הפכת את העולם למקום יותר טוב", כתב חבר שלו.
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת חטיבת הצנחנים, בפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). במהלך שירותו הצבאי עבר קורסים של לוחמה, צניחה ואימונים מתקדמים, השתתף בפעילויות מבצעיות חשובות והתמודד עם אתגרים מסוכנים. חברו הגדיר אותו כשילוב של עוצמה וביישנות, גבורה ועדינות, וסיפר שהיה אומן ולוחם, ושהאור שקרן מעיניו וההילה שעטפה אותו היוו מקור השראה לרבים.
לאחר שחרורו מהצבא עבר להתגורר בתל אביב ובהמשך יצא עם בת זוגו הדר לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה. כשחזר, המשיך את שגרת חייו – עבודה בבית הקפה השכונתי "איזי קפה" כמלצר וכבריסטה אהוב על הלקוחות ועל הצוות, טיפוח הזוגיות שלו, בילויים עם חברים ועם בני משפחה וטיולים עם הכלב שאימץ.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
אליסף גויס למילואים באותו בוקר והתייצב ללא היסוס. תחילה הוקפץ עם חבריו לצוות לשכם ולג'נין, שם יצא למבצעים ולמעצרים. אחרי כמה שבועות החלה כניסה קרקעית לרצועת עזה והוא וחבריו שהו בעומק הרצועה. גם בסיטואציה הקשה של הקרב באה לידי ביטוי אישיותו החיובית. סיפרה בת דודתו: "הוא והצוות שלו היו במצב רוח ירוד, והם הגיעו לבית הרוס שהיה בו רק פסנתר. אליסף התיישב ליד הפסנתר, והתחיל לנגן להם כדי לעודד אותם ולהעלות את המורל". במקרה נוסף חילץ מבניין המיועד להריסה גור כלבים ממש לפני הפיצוץ.
ביום 23.12.2023 במהלך פעולה מבצעית ברצועה אליסף נפל בקרב.
רב-סמל אליסף שושן נפל בקרב ביום י"א בטבת תשפ"ד (23.12.2023). בן עשרים ושלוש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
כתבו בני המשפחה: "אליסף היה אדם מלא אור, יופי ושמחה. עם החיוך היפה והטהור שלו פיזר חום ואהבה לכולם. המנגינה שלו מילאה את הלב של כולם באור, והוא גרם לכל אדם לידו להרגיש מיוחד. אדם בדמות מלאך, שנתן לנו את הזכות להיות בחלקו ולצידו עשרים ושלוש שנים.
מכל אדם שדיברנו איתו, אפילו אנשים שהכירו אותו רק לרגע, שמענו מילים דומות. הכול ראו את הדמות הערכית והטהורה עם העיניים השמחות והחיוך טוב הלב שקרן ממנו.
הסיטואציה שבה נפל כל כך אופיינית לאליסף, אדם שכל כולו לב ונתינה מקריב את עצמו לטובת החברים שלו. תמיד ראשון, תמיד ידע לגשר בין כולם, לחבר בין עולמות, בין חברים, בין האחים הגדולים לאחיות הקטנות ובין החברים בצוות".
ספדה לו אימו: "בני האהוב כל כך, אני לא מאמינה שאתה לא עימנו יותר. לפני כעשרים ושלוש שנה הבאנו אותך לעולם. היית לנו אור בבית... רצית לשאוף גבוה בשירות הצבאי שלך. היית חוד החנית למרות שאמרתי לך ׳אל תהיה יותר מדי קדימה׳. אליספי, האור שלנו כבה, אבל אני מבטיחה לך בני שנתגבר כי זה בדיוק מה שהיית רוצה, שנהיה משפחה חזקה, אוהבת ומלוכדת".
הדר בת זוגו ספדה לו: "שיתפתי אותך בכול. קראתי לך 'לב' כי היה לך את הלב הכי גדול שפגשתי בחיים. פשוט בן אדם טהור. אזכור אותך תמיד ואדבר על כמה שהיית נאמן למדינה, איך לחמת בגבורה ונתת הכול. לנצח תהיה בלב שלי, אוהבת אותך תמיד".
כתב דודו יצחק: "אליסף אחיין יקר ואהוב, יפה תואר, מוזיקאי ופסנתרן מחונן... אני מתעורר איתך כל בוקר. החיוך והאור שיוצא ממך לא עוזבים אותי. מעולם לא הרגשתי נוכחות כל כך חזקה של אדם בעומק הנשמה שלי. אהוב יקר, אי אפשר לעולם לשכוח אותך. החיוך והיופי הביישני שלך נטועים עמוק בתוך הנשמה שלי".
באתר "תמיד בליבנו" יש סרט לזכרו של אליסף, והוא מונצח גם באתר remember.bio.
בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים שבו למד, יצרו לזכרו את "שיר לאליסף" (מילים: ינון רוזנבלט, לחן: ערן שרטר): "הַנַּח אֶצְבָּעוֹת עַל פְּסַנְתֵּר וּקְלִידִים / וְנַגֵּן / נַגֵּן לְאָבִיךָ נְעִימוֹת עִם שָׁחַר / נַגֵּן לַשֶּׁמֶשׁ וְיוֹמוֹ / נַגֵּן לְאִמְּךָ שָׁאנְסוֹן לְעֵת עֶרֶב / נַגֵּן לַיָּרֵחַ וְאוֹרוֹ. / נַגֵּן וּלְכָל הַשְּׁאָר הַנָּח / הַנַּח אֶצְבָּעוֹת עַל הֶדֶק וּקְלִיעִים / וְהָגֵן / הָגֵן עַל אַרְצְךָ בְּבוֹא מִלְחָמָה / הָגֵן עַל אָדָם וְעִירוֹ / הָגֵן עַל עַמְּךָ בְּעֵת הַחֶרֶב / מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ. / הָגֵן וּלְכָל הַשְׁאָר הַנָּח // אֶת הַבָּאוֹת לֹא נָבִין כִּי אִם: / הָאֵל נָתַן הָאֵל לָקַח / אֲזַי אֵל-יָסַף שׁוֹשָׁן בְּגַנָּיו / וּלְךָ נוֹתְרָה תְּמוּנָתוֹ מְחֻיָּךְ / הַבֵּט לָאֹשֶׁר בְּעֵינָיו / הַבֵּט וּלְכָל הַשְּׁאָר הַנָּח". ניתן להאזין לשיר באתר האקדמיה, https://jamdhs.mashov.info/.