קורות חיים
מנחם ("מנדלה"), בן צבי ורוזה, נולד ב-9 בנובמבר 1924 בתל-אביב. בן יחיד להוריו. נתחנך חינוך לאומי וחפשי. מילדותו התבלט בין חבריו. גמר בית-ספר עממי ובית-ספר תיכוני ונשלח להשתלמות בחוץ-לארץ. למד שנתים באוניברסיטה האמריקנית בבירות והתנהג כיהודי חפשי, הגא ביהדותו. אירגן מועדון יהודי ציוני. נתארגנה שם גם פלוגה להגנה ומנחם היה המעורר לכך. מילדותו - חבר "מכבי", בפלוגת "הארזים"; כספורטאי מילא את תפקידו באמונה. כשחזר מחוץ_-לארץ עזר לו אביו ליסד בית-חרושת קטן לטכסטיל. מ-1944 חבר ב"הגנה". השתתף בכל פעולות החי"ש בתל-אביב בהגנה וטיהור מרחב תל-אביב. מראשוני הנשלחים כתגבורת מתל-אביב לנגב; עם חבריו מפלוגת "הארזים" מ"מכבי" התנדב לתפקידים הקשים ביותר שהוטלו עליהם. השתתף בפעולות "נחשון", "מק", "תלם" (פריצה במשורינים), טיהור מרחב הדרום, באל-קובב, פעולת "חמץ", בכיבוש סלמה, יזור ותל-א-ריש, בהתקפה על עיראק א-סוידאן (הראשונה), בשמירה על צינור-המים, בליווי שיירות לירושלים ובפינוי הדרך אליה. אחרי פעולות "נחשון" הועלה לדרגת מ"כ. השפעתו על אנשיו בשעות הקרב היתה מעודדת ביותר. בעל מרץ, יזמה ודמיון. עליז ורציני כאחד. שש לכל תפקיד הכרוך באחריות. ניחן בסגולות מפקד. שאיפתו: לבנות וליצור, להילחם למען צדק ויושר. רחב-לב וחביב על חבריו ופקודיו. בשיחתו האחרונה עם אביו שאלו האב: "במה תילחמו ?", ענה לו מנחם: "בכוח הרצון החזק - נילחם על כל שעל אדמה, כל בית וחצר - ואנו ננצח!" בהתקפה השניה על עיראק א-סוידאן פקד על מחלקה; התקדם עם מחצית המחלקה עד הגדר ופקד על החבלנים להפעיל את הבונגלור. לפתע נפסק דיבורו, כי נפצע מכדור במצחו ולא הספיק להוציא מפיו את הפקודה "לפוצץ". נפל ביום י"ב באייר תש"ח (21.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.