טוראי בן-ציון ביאליק ז"ל

קורות חיים

בן-ציון, בן אלימלך, נולד בכ"ט בתמוז תרפ"ז (29.7.27). נתנסה בשחר ילדותו במחלות שונות והתגבר עליהן. למד בבית - הספר העירוני "ביל"ו" בתל-אביב ובגימנסיה "מוריה" ומתוך נטיה למכניקה עבר ללמוד בבית- הספר המקצועי העירוני "שבח". היה חבר ומדריך בעדת-הצופים הדתית ואחר-כך במחלקה הימית של איגוד-הספורט הדתי "אליצור" וגם בה שימש בהדרכה אחרי גמרו את הקורס בהצלחה. נשאר נאמן לערכי המסורת שקלט בבתי-הספר ובבית-ההורים. בתיי החברה של הנוער נראה עניו ושקט, אך היה מוכשר ומסור לכל משימה שהוטלה עליו וביצע אותה בהתמדה עקבית ושקטה, ללא רתיעה מפני קשיים. את שירותו למולדת התחיל בגדנ"ע והמשיך בחי"ש. בהיותו שייך ליחידה דתית היה מקריב בשעת הצורך יום-עבודה באמצע השבוע לשם יציאה לאימונים על אף הקושי וההפסד שבדבר. נענה לבל קריאה ומילא כל פקודה במחתרת ה"הגנה" למען העלאת מעפילים, קשר ומשמרות נגד מעשי הדיכוי של הבריטים ופעולות נגד ה"פורשים", כפי שנצטווה. בראשית מלחמת-השחרור עמד בסכנה כפולה, מצד הערבים והבריטים, על משמר חזית אבו-כביר - גבעת הרצל - שכונת "התקוה", והחזיק מעמד בשקט ובקור-רוח. לא היה מרבה לספר על פעולותיו, רק להוריו היה מספר - תחילה בעל-פה, בביקורי-חטף בבית. ואחר-כך במכתבים קצרים - על שירותו הנוח במקומות שקטים ובטוחים מכל סכנה ועל מזונו הטוב, כדי להרגיעם. באמצע ינואר 1948 נשלח במחלקה נבחרת בתגבורת לירושלים. שירת כחדשיים וחצי בהגנה על שכונת מקור-חיים הנצורה ובפשיטות לכפר הסמוך בית-צפאפה, פיצוץ קני הפורעים והתקפות על ריכוזיהם, ונשתבח בפעילות ובאחריות בכל המשימות. ב-12.5.1948 נשלח עם יחידתו כתגבורת לפלמ"ח ליד שער-הגיא בשמירה על הכביש. במבצע פריצת הדרך לירושלים. אחרי עמדו בהדיפת כמה הסתערויות. שהובנו בהפגזה מרוכזת, התקרב האויב מן הצד ובהגיעו לטווח רימונים התרומם בן-ציון לזרוק רימון באויב. בו ברגע נפגע מכדור בפניו. נלקח לבית-החולים לירושלים, אך הניתוח לא הועיל להצילו והוא מת ביום 14.5.1948 למחרת היום נקבר בסנהדריה בירושלים.