טוראי יעקב אלסידווי ז"ל

קורות חיים

בן אסלן וג'נט. נולד ביום י"ח באלול תשט"ו (5.9.1955) בכפר שלם, בדרומה,של תל אביב. משם עברה המשפחה ברוכת הילדים לגור בקרית שלום. את לימודיו היסודיים למד בבית הספר 'רמז' שבתל אביב. יעקב היה ילד נאה למראה וחביב, אהוב על כל בני המשפחה והשכנים. הרבה לקרוא את סיפורי המקרא וחי בדימיונו בעולם התנ"ך. כבר בגיל צעיר בלט ברוחו הטובה, ששרתה עליו תמיד, והיה חביבם של המורים והחברים לספסל הלימודים. לבו היה פתוח לעזור לחברים. דאגתו היתה נתונה למשפחה וביקש להקל על ההורים את עול הפרנסה על ידי עבודה בחופשות שלא יצטרך לבקש מהם מעות לבילוייו. בקרבת ביתו שכן מועדון שבני הנוער של הסביבה נתאספו בו. יעקב היה הרוח החיה של החבורה ונהג לארגן מסיבות ותחרויות ספורט. שיחק כדורגל בקבוצת הנוער. כן עסק בענף ההיאבקות וזכה לתעודה, המעידה כי הגיע למקום השני באליפות בתי הספר בסביבה. משסיים את בית הספר היסודי נמנע ממנו להמשיך בלימודים מחמת המצב הכלכלי בבית והוא התחיל לעבוד במקומות עבודה שונים כדי להתפרנס ולסייע לבני ביתו.

בנובמבר 1973 גויס יעקב לצה"ל. לאחר הטירונות הוכשר כנהג משאית, והועד לעסוק במקצוע זה ביחידת בית הספר לצניחה ולהטסה.

כותב מפקד היחידה: "הכרתיו כחייל נהג ביחידה. הוא משך את תשומת לבי בקולו הרועם, שהיה בו ניגוד גמור למידותיו הגופניות. החלטתי מיד, כי הבחור יתאים לעבור אתי כנהג, ואכן צדקתי. נרקמה בינינו מערכת יחסים, שהיא הרבה מעבר ליחסי גומלין בין מפקד לפקודו. הבחור כבש אותי בקסמו האישי ותוך פרק זמן קצר הפך לבן משפחה אהוב על כולנו. בעבודתנו המשותפת ידעתי רק נחת ושביעות רצון. היה אדם שאיננו מרבה בדיבור, אך כאשר מדובבים אותו, ידע להתבטא כאדם בוגר, ורבריו היו מלאי תוכן והעידו על ניסיון חיים."

יעקב הפיק סיפוק רב מעבודתו בצבא. אך זו לא האריכה ימים ביום ט"ו באדר תשל"ה (26.2.1975) נפגע בתאונה והוא נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו הורים, חמש אחיות ושלושה אחים.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב היה סמל לשקט ולאורך רוח, לעליצות ולמסירות נפש, אשר ליוו אותו בכל אשר הלך. את תפקידו מילא באורח מושלם - באחריות ובזהירות. דמותו הצנועה והמסורה תלוה אותנו ותהיה סמל לחבריו."