סגן מרדכי אהרונסון ז"ל

קורות חיים

מרדכי (מוטי), בן יצחק ואסתר, נולד ביום ג' באדר תש"ט (4.3.1949) בתל-אביב, להורים שהגיעו ממחנות העקורים בקפריסין, לשם הועברו בדרכם מרומניה לישראל. מוטי החל את לימודיו בבית הספר היסודי על- שם ויצמן ביפו ואחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון העירוני ז' בתל אביב. כבר בילדותו התבלט מוטי כילד כשרוני, בעל אינטליגנציה וביטחון עצמי. כאשר היה בן 14 זכה בפרס הצטיינות על חיבור שכתב. אחד מתחביביו היה המשחק והוא היה פעיל בחוגים דרמאטיים בבית הספר. בזכות משחקו בתפקיד האב במחזה "אנה פראנק", זכה בית ספרו במקום הראשון, במסגרת תחרות בין בתי ספר על-יסודיים.

מרדכי גויס לצה"ל בסוף פברואר 1967. הוא הוצב לחיל השריון, עבר אימונים בבית הספר לשריון ואף השתלם בקורס קצינים. הוא ראה בשירותו הצבאי יעוד ומטרה עליונה. הוא לא חדל מנסיונו לשכנע גם את אחיו הצעיר, להתגייס לחיל השריון. מלחמת ששת הימים הותירה בו חותם עמוק, אותו ביטא גם בשירים. בשיר שהקדיש לאמו, כתב מוטי: יצאנו עם ערב, רוח קלילה / ואת ידעת אמי, דרכי האחרונה / וכשכדור אויב לוהט שיסף את לבי / ראיתי עינייך, הו עינייך אמי / ועתה אמי, שערך אפור / עטוי שביס קדורני ושחור... כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשלח סגן מוטי עם יחידתו לגזרת התעלה.

ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) הותקף מערך הטנקים שבפיקודו על-ידי מטוסי האויב והוא נהרג. בן 24 היה במותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית- שאול. השאיר אחריו אישה והורים.

במכתב תנחומים ששלח מפקדו של מוטי למשפחה השכולה, כתב לאמור: "בנכם היה לוחם אמיץ-לב ובעל כושר מנהיגות למופת. הוא הנהיג את מחלקתו בקרב בדבקות ותוך חירוף נפש..."; אחד מידידיו של מוטי, חברו לעבודה, כתב לאלמנתו, רבקה: "במשך השנה שעבדתי במחיצתו, הייתי מודה לאל שזימנני לצידו של מוטי. מגובש, החלטי, רציני ורב-תושייה. הוא היה עבורי מורה-נבוכים ועיצב בי את 'אני הקיים', את ההכרה העצמית. גאים היינו בו בחייו - וגאים שבעתיים במותו..."