טוראי מנחם שעבי ז"ל

קורות חיים

בן זכריה ומרים. נולד ביולי 1925 בתל-אביב. למד בבית-ספר עממי ולפני סיימו בן את לימודיו עבר למעון לנערים עובדים (מוסד של עירית תל-אביב) המנוהל על-ידי הפדגוג אידלסון. אחרי תקופת שהותו בו, עבר עם החניכים לכפר-עבודה שליד הקיבוץ גבת, שם עבד שנים מספר.

אחר כך, עבר לנהלל ועבד אצל אחד האיכרים בהכשרה חקלאית עד שנת 1941, בה התגייס לצבא הבריטי, לאחר שהעלה את גילו בתעודותיו כדי שיקבלוהו לצבא. שירת ביחידת החפרים מס' 6 וב- 1943 הועבר ליחידת 744 בגדוד המהנדסים המלכותיים. אחרי פירוקה של יחידה זו הועבר לארץ-ישראל ונשלח מכאן לאיטליה, שם שירת ביחידת ההסואה מס' 1 ובה הוענק לו אות הצטיינות. שוחרר ב-1946.

כעבור חדשים אחדים, לשחרורו החל לעבוד אצל ממשלת המנדט כנגר והתגייס למשטרת הישובים העברים בכפר-סולד. היה בן חמשת הנוטרים שנתפסו בגבול סוריה, על-ידי ז'נדרמים סורים ושוחררו בהתערבות ממשלת המנדט, אך הוא שוחרר מתפקידו במשטרה ונעשה שומר-שדות בכפר-סולד עד פרוץ המאורעות אחרי החלטת או"ם.

אז הועבר לאילת-השחר ושירת בשירות האספקה וגם הגיש עזרה לנקודות שהותקפו. השתתף גם בעבודות המשק.

בשעת התקפה גדולה על כפר-סולד, שכותר מכל העברים, נפוצה שמועה על פצועים בקרב המגינים. מנחם מיהר, בלי להמתין להוראות, לצאת באמבולנס לעבר כפר-סולד, אך הוחזר על-ידי קבוצת נוטרים, שראו בכך סיכון חסר-סיכויים, משום שהדרך היתה חסומה.

בנהגו במשורין, כחלוץ השיירה, שפילסה לה דרך לרמות-נפתלי, הותקפה השיירה על-ידי כנופיות ערביות מן המארב, סמוך למשטרת נבי-יושע. כדור חדר דרך תריס המשורין, שלא היה סגור היטב, והוא נפגע פגיעת-מוות, בדרך בין נבי-יושע ורמות-נפתלי ביום 26.3.1948.

הועבר למנוחת-עולמים בבית הקברות בנחלת-יצחק ב-21.9.1949.