טוראי דורון שפירו ז"ל

קורות חיים

בן יהודית ושמעון, נולד ביום י"ח באדר א' תשכ"ב (22.2.1962) בירושלים. בן בכור היה דורון להוריו. בילדותו עברה משפחתו לגור בשכונת רמת-אביב שבתל-אביב, ושם למד בבית-הספר היסודי "ארזים". בשנת 1974 נסעה המשפחה למשך שנה וחצי לסינגפור ובה למד דורון בבית-הספר הבין-לאומי. הוא רכש ידידים בני לאומים שונים, ולמד להכיר את תרבויות המזרח, לאחר שובו לארץ, סיים דורון את חטיבת-הביניים בבית-הספר "אליאנס", ואת לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון עירוני ד' במגמת מתימטיקה פיסיקה.

דורון היה נער כשרוני, חברותי ורגיש. הוא היטיב לכתוב את חוויותיו בחן ובהומור. אהב מוסיקת פופ וניסה כוחו בציור, בגלישה על גלים ובקסמים. כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, הוא הצטרף לגרעין נח"ל, במסגרת "התנועה הקיבוצית המאוחדת". הגרעין שירת בשל"ת בדגניה, והיה שותף להקמת קיבוץ מיצר שבגולן.

בינואר 1981 התגייס דורון לצה"ל, ועבר טירונות ו"אימון הקמה" במסגרת חטיבת הנח"ל. בתום האימונים הוצבה יחידתו בבקעת הירדן, בתפקידי ביטחון שוטף. לאחר מכן, סופח דורון ליחידה שעסקה בביטחון שוטף בגבול הצפון. מלחמת שלום הגליל פרצה שישה שבועות לפני שדורון היה אמור לסיים את השלב הצבאי של שירותו בנח"ל ולחזור, יחד עם חבריו לגרעין, לקיבוץ מיצר. יחידתו של דורון נכנסה ללבנון בגיזרה המזרחית. הוא לחם כקשר בנגמ"ש התאג"ד. ביום הראשון של המלחמה, ט"ו בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), סמוך לכפר כוכבא, נפל פגז ליד הנגמ"ש ודורון נפגע ונהרג. בן 20 שנים היה בנופלו. דורון הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "דורון שירת ביחידה, שחשה היטב בירי התותחים על אצבע הגליל. היא עמדה בפקודה להשמידם. דורון שירת במסירות רבה במסגרת היחידה, שבה ראה את דרך המגל והחרב". ביום מותו של דורון ראה אור גיליון "במחנה נח"ל", ובו הומורסקה מפרי עטו. לקראת יום השנה הראשון למותו, ערכו בני משפחתו חוברת זיכרון, ובה קטעים ממכתבים ששלח בתקופת שירותו הצבאי. מקטעי מכתביו שבהם תיאר את חוויותיו ומחשבותיו בחודשי השירות בנח"ל מתגלה דמות של צעיר נבון ורגיש, בעל כושר ביטוי ובעל סגנון מיוחד.

לזכרו של דורון, הקימה משפחתו בספריית בית-הספר התיכון העירוני ד' פינה ובה אוסף ספרי עיון בידיעת ארץ-ישראל.