קורות חיים
"בקרוב אוכל למסור לעוזי בשורת נצחון... אספר לו שעל מגדל חסן בק מתנוסס הדגל שלנו - דגל עברי", אמר נח ברגעי גסיסתו, כשחיוך נסוך על פניו.
"מה את שח? הרי עוזי נפל".
"כן, אני יודע... גם אני גומר... אנו נתראה בקרוב... אמסור לו שניצחנו...
אגיד לו שלא לשוא נפלנו". אמר ולא יסף.
איש מחלקת המודיעין ("דלק") היה נח באחרונה, אך הוא לא רצה להשלים עם העובדה שאין משתפים אותו בקרבות ממש. עם היפתח הקרב על יפו, חידש את הפצרותיו, ולבסוף הסכימו לשלוח אותו, יחד עם כמה אנשי "דלק" אחרים, לסיור וסריקה בשטח מנשיה המשוחררת. שניים מחבריו: אפרים הירש ואהרן צוקרמן, נפגעו על-ידי צלף ערבי, וכשהוא חש לעזרתם ועלה במדרגות אחד הבתים נפצע קשה ממטר יריות, וכעבור שעות אחדות הוציא את נשמתו בבית החולים.
נח נולד בהיידלברג אשר בגרמניה. עוד בבית הספר ניכרו בו תכונות הלוחם, הגאה על לאומיותו, והיה מגיב על כל עלבון או פגיעה בו או בחבריו היהודים. כאשר עלתה משפחתו ארצה, השתקעה תחילה בפתח-תקוה, וכעבור שנים אחדות עברה לתל-אביב. כאן הצטרף נח לשורות בית"ר, ואח"כ לאצ"ל.
תחילה פעל בחיל התעמולה של אצ"ל, וכאשר הועבר לחיל הקרב, התבלט כאחד הלוחמים האמיצים והנועזים. בפעולות רבות השתתף, עד שנפצע קשה ברגלו בהתקפה על מחנה הצבא במגרשי התערוכה בת"א. למעלה משנה היה מרותק למיטתו, ואף לאחר שהחלים הוסיף לצלוע. בתקופת שכיבתו נעשה רציני יותר, מכונס בתוך עצמו ומרבה לחשוב.
משסיים את קורס הסגנים הועבר להדרכה, אולם הוא הפציר במפקדיו שיחזירוהו לח"ק. בקשתו לא נתמלאה, ותחת זאת הועבר ל"דלק" ונתמנה מפקד הקבוצה המוציאה לפועל - אשר מתפקידה היה לחקור חשודים, לבצע חיפושים וכדומה.
כיוון שהיה מסגר מומחה, הוטל עליו לעבוד גם בבתי המלאכה לנשק, ובזמן האחרון רבתה העבודה עד כדי כך, שהיה מועסק משעות הבוקר המוקדמות עד לשעות הלילה המאוחרות. אך גם בזה לא הסתפק, עד שהשיג הסכמה לצאת לחזית ממש.