קורות חיים
בעלותו עם הלוחמים על סיפון האניה "אטלנה", בטוח היה אברהם כי הפעם יצליח לשוב לארץ שממנה גורש, אולם בני-קין, שצמאו לדמו משך שנים רצחו גם אותו בין שאר קרבנות "התותח הקדוש".
דמות מופלאה וטראגית -- אחת הטראגיות והמופלאות ביותר במלחמת עם ישראל לחרותו -- היה אברהם, בחייו כן גם מותו היה תערובת של הוד וטראגדיה אברהם נולד בבריסק דליטא ובה גדל ורכש את השכלתו. לבית"ר הצטרף מיום היווסדה ומיד התבלט בעקיבותו, יזמתו ועוז-רוחו, בן שבע-עשרה היה כאשר גמר אומר לעלות ארצה ובלא דרכון, בלא אשרת כניסה וללא הסכמת הוריו, יצא לדרך, כעבור עשרה ימים נמצא בנמל גאלאץ שברומניה וניסה את מזלו לעלות על אניה, משלא הצליח והוחזר הביתה, התגייס לצבא ולמד שנתיים בבית- ספר לקצינים.
על תכניותיו לעלות לא ויתר, ואמנם בשנת 1933 דרך כמעפיל על אדמת המולדת, מיד התייצב בראש הלוחמים לזכות הבית"רים לעבודה, והיה לאחד מעמודי התווך בהדיפת ההתקפות עליהם. אלה אשר ביקשו תואנה לנקום בו, העלילו עליו כי השתתף ברצח ארלוזורוב ,על גביו חרשו החורשים, בניהם של אלה שנשבעו לשקר יתביישו באבותיהם. אני חף מפשע! בדברים אלה דחה את עלילת הדם הנתעבת, אחרי שנמצא שלושה חדשים בצל התליה שוחרר, אך אנוס היה לצאת מן הארץ לדרך נדודים ונכר, את כל מרצו ואונו הקדיש אחר כך לארגון עליה ב' 'של אצ"ל, וביזמתו הפליגו ארצה אניות רבות עם מעפילים, אשר ניצלו על-ידי כך מהרג, ומצד שני היוו תוספת כוח ללוחמים לשחרור.
בתחילת מלחמת העולם השנייה חידש את נסיונותיו לעלות ארצה, אבל אך דרכו רגליו ורגלי אשתו על החוף, הוסגרו על ידי מלשינים לידי השלטונות וגורשו, אחרי נסיון עליה נוסף, שלא עלה יפה, פנה אברהם לאמריקה, ומשם הגביר את פעילותו בשטח העליה, מארץ לאי נדד, ריכז -אנשים, הכין אשרות כניסה, דאג לדלק, למזון ולצוות מתאים, במיוחד לאניות המעפילים, בן הכט ולאניות הנשק אלטנה אשר נרכשו תודות למאמציו.