קורות חיים
בת יהודה ומניה. נולדה בכ"ג באב תרפ"ז (21 באוגוסט 1927) בתל-אביב. עברה עם הוריה למגדל-צדק, משם לעתלית ואחר-כך חזרה לתל-אביב, בה למדה בבית-החינוך לילדי עובדים וגמרה את הסמינר לגננות על שם לווינסקי. מגיל 11 הייתה חברה בתנועת "השומר הצעיר", גדוד "נחשונים". שימשה כמדריכה ועבדה בהנהגה המקומית בתל-אביב ובהדרכה ברמתיים. ב-1947 פעלה בכפר סומל בין הפליטים שבאו משכונות יפו המפונות. הצטיינה ברגשי חברות, ביושר, באהבה לטבע, לנוף, לפרחים. ..."מסביב הרים פורחים, כלניות, רקפות בנות-חן. מחזה מרהיב עין - כמה נהדרות פה השקיעות. לא פעם אני מצטעת שאיני יכולה לציירן"...
אל "רבדים" - קיבוץ בגוש עציון, הגיעה ב-15 בינואר 1948 לאחר שארבעה מחבריה נפלו בקרבות, והיא תבעה לשחררה מעבודת ההדרכה בתנועה ולתת לה לצאת אל מקום המערכה. אל ירושלים באה בדרך מסוכנת, כשהמכונית מותקפת על-ידי הערבים, ולגוש יצאה בהיחבא, כי לא ניתן לה מקום בשיירה. לאחר שהייתה מנערותה חברה ב"הגנה" וקיבלה בה את אימוניה, לא היו החיים בקיבוץ קשים עליה ביותר. נשאה בעול ברצון. הייתה בשמירה ובתצפיות והאמינה בנצחון. "טוב לי כאן - באמת טוב" - כתבה להוריה. משנותק הקיבוץ מהיישוב הייתה דרך-האוויר הדרך היחידה אליו. פעמיים הצליח מטוס להגיש עזרה למקום וטס בשלישית. נעמי רצה לקראתו ולא הרגישה בפרופלור (מדחף) המסתובב במהירות והוא פגע בה והרגה בי"ג באדר א' תש"ח (23.2.1948). בכ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועברה עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.