חייל חי-מיכאל מישל אסואיד ז"ל

קורות חיים

על חופי המולדת-ביתו, על סיפון אניית הנשק "אלטלנה", קידמו את פניו כדורי קין וכיבו את שלהבת תקוותו לנצח.

מישל נולד בפאריס לאב יהודי ואם נוצריה. הוא היה רחוק מיהודים ומיהדות. קיבל חינוך צרפתי ואפשר אף לא ידע כלל בילדותו, כי ארץ-ישראל היא ארץ אבותיו. בהיותו בן שלוש-עשרה מתה אמו, ואביו השתקע בטוניסיה.

בשנת 1913, כאשר הודברה טוניסיה תחת המגף הנאצי, התגייס מישל לכוחות צרפת החפשיה, שאורגנו על ידי הגנראל דה-גול ונטל חלק פעיל בכל המערכות, בכלל אלה גם במערכה ליד מונטה-קאסינו. בקרבות אלה הוכיח אומץ-לב נדיר, שזיכהו בצלב המלחמה. לאחר מכן עבר לחזית הצרפתית, השתתף בקרב הנודע ליד בלפורט, חצה את הרהיין ונטל חלק במערכה על אדמת גרמניה.

עם חתימת הסכם שביתת הנשק, בא במגע ישיר עם אחיו היהודים ניצולי מחנות המוות ופגישות אלו, השאירו רישומים עמוקים בנפשו הנסערת של מישל. הוא חזר לטוניסיה שבור ורצוץ ולא יכול היה, להסתגל לאורח החיים בבית אביו. המראות שראו עיניו בגרמניה לא נתנו לו מנוח בימים והדירו את שנתו בלילות. לשוא ביקש דרך ומוצא.

לפתע, כבאורח פלא, הוארו חייו באור יקרות - הוא מצא את אשר ביקש: הוא שמע על אצ"ל, על מלחמת השחרור ועל אניה עמוסת נשק, אשר בה עומדים לוחמים לצאת ולהחיש עזרה לאחיהם במולדת. ללא כל פקפוק נפרד מעל אביו והפליג למרסייל.

ביום עלותו על סיפון "אלטלנה", שלח גלויה לאביו ובה כתב לאמור: "היום אני חוזר הביתה''. היתה זו הידיעה האחרונה שאביו קיבל ממנו - ידיעה, המעידה על תקווה לחיים חדשים. למרבה הכאב, לא נתמלאה התקווה.