קורות חיים
רך בשנים, עוד לא מלאו לו חמש-עשרה שנה היה יששכר ביום נפלו, בקרב על רמלה. בידיו הצעירות אחז במקלע וחיפה על חבריו, אשר נסוגו מעמדה שאוגפה על ידי האויב והוא לא הירפה מן המקלע, עד אשר פלחו כדורי האויב את גופו. יחד אתו נפלו 11 חבריו לכתת החיפוי, אשר בעמידתם ובעוז-רוחם הצילו פלוגה שלמה מכיתור.
יששכר, יליד תל אביב, היה בן יחיד להוריו. מילדותו היה ערני ופעיל בשטחים שונים, ובבית הספר "תחכמוני" היה מן הראשונים בארגון מסיבות, טיולים והצגות. בהיותו בעל קול ערב, הצליח להתקבל למקהלת החזן רביץ, ושעות רבות הקדיש לפיתוח קולו ולחזנות. אולם כעבור תקופה מסויימת פינתה התלהבותו לחזנות את מקומה לפעילות בבית"ר. בכך לא הסתפק, על אף גילו הצעיר, רצה להצטרף לשורות אצ"ל, ומדי המצאו ביחידות עם מפקדו בבית"ר, היה מעלה דרישה זו, עד שהצליח לשכנעו.
הוריו ניסו להשפיע עליו ולשכנעו כי לא הגיעה עדיין שעתו ללחום, אולם הוא בשלו; עקיב במחשבתו ובפעל, בז לסכנות.
כאשר נתבשר כי ישמש כמקלען בקרב על רמלה, זהרו עיניו, ומפיו נמלטה קריאת שמחה. ליום זה ציפה זמן כה רב, הוא לא יכזיב...