"אם אבישי היה חבר שלך, ידעת בבטחה שלא חשוב מה יקרה תמיד הוא יהיה שם לצדך. זה אולי נשמע בנאלי, שחוק ונדוש, אבל אצלו יותר מכל, החברות היתה ערך קדוש. הוא היה אחד שנותן בלי לדרוש תמורה. אחד שמעניק בלי לבקש אף פעם דבר בחזרה. זה היה תמיד ברור אצלו, שהוא חושב מה הוא יכול לעשות בשבילך, ולא מה אתה יכול לעשות בשבילו. אבישי לא שמע על זה שפינות אפשר לעגל, שום דבר לא היה ישר כמוהו, אפילו לא סרגל, גם כשנתן הבטחה שלא היתה קלה, ידעת שיעמוד בה, כי מילה שלו היא מילה. לא היו אצלו העמדות פנים ולא קיצורי דרך, הכול היה אצלו בדוק, אף פעם לא בערך. הוא היה מאותם בודדים, שמאמינים להם בעיניים עצומות, כי פשוט כתוב להם על המצח, שהם לא יודעים לרמות".