נעם שי ז"ל

קורות חיים

נעם, בנם הבכור של חן ויוסי שי, נולד בכ"א בסיוון תשנ"ז (26.06.1997) במושב חרות. אח לטום.

גדל והתחנך במושב חרות שבשרון. למד בבית ספר יסודי "הדר השרון". ילד חייכן, טוב לב וחברותי. כשהיה בן שתים-עשרה עברה משפחתו לכפר תבור, שם למד בבית הספר החקלאי ע"ש כדורי במגמת מכטרוניקה. סיפר מוטי שהיה מורה שלו: "הוא היה תלמיד טוב, תלמיד שרוצה ונחוש להצליח. עניין אותו תמיד הצד הטכנולוגי. בשיעורים היה תלמיד משתתף ופעיל, תלמיד שמאוד אוהב לצחוק... אבל ידע בחוכמתו להפריד בין העניין החברתי בזמן הלימודים והזמן החברתי מחוץ לשיעורים".

בן מסור להוריו ואח אוהב לאחיו הצעיר טום.

אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם בסיירת "עורב" בחטיבת "גבעתי".

את דניאל וולדמן הכיר בצבא כשהגיע לאימוני ירי במסגרת תפקידו כמפקד כיתת טירונים והיא הייתה מדריכת קליעה. עד מהרה הם היו לבני זוג, והאהבה ביניהם פרחה. חברם מתן סיפר: "כל מי שהכיר אותם לא יכול היה לפספס את הקסם המיוחד שהיה להם". תחילה גרו בקריית טבעון ובהמשך עברו לתל אביב ותכננו להתחתן. סיפרה אימה של דניאל: "הם היו זוג כל כך מדהים. פעם אמרתי שצריך ללמד את מערכת היחסים שלהם בקורס לזוגיות. היו ביניהם כבוד הדדי, הכלה, הקשבה".

נעם היה סטודנט לתואר ראשון בניהול טכנולוגיה באוניברסיטת "בר אילן".

כשגר בצפון, בשעות הפנאי התנדב ביחידת המתמי"ד (מתנדב במדים), יחידה של המשמר האזרחי בכפר תבור לצד אביו ואחיו. סיפר אביו: "נעם היה איתי בכיתת הכוננות של כפר תבור, יצאנו יחד למשמרות משותפות, וכל זמן פנוי שהיה לו הוא הציע את עצמו לפעילות".

נעם היה חובב ספורט אתגרי ומכוניות ספורט, ואהב לטייל בארץ ובחו"ל. סיפרה אימו חן: "כשחושבים על נעם חושבים על שדות פתוחים, שבילי טיול יפים, מכוניות מהירות ורעש אופנועים". סיפר מתן: "את נעם הכרתי ב-2019 בטיול נהיגה בכבישי הצפון עם חברים משותפים. האהבה המשותפת לספורט מוטורי ועולם הרכב חיברה בינינו. מאז הוא הפך לחבר אמיתי, שותף, מנטור, דוגמה אישית, וגם פסיכולוג. מהאנשים שתמיד יודעים להגיד לך את הדבר הנכון ברגע הנכון, וכמובן - גם נהג מטורף".

בלט כחבר טוב ונאמן שהיטה אוזן קשבת, נכון להושיט עזרה, תמיד עם חיוך ורצון טוב. הוא ראה את הטוב בזולת, אהב את החיים וניצל כל רגע בהם. חבריו מספרים על חבר אהוב עם לב זהב שפיזר רק אור, שמחה ואהבת חינם לכולם.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

נעם נסע באותו סוף שבוע עם בת זוגו דניאל וחברים לפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם תחילת מתקפת הרקטות הם ניסו להימלט ברכב מהמסיבה ונעו דרומה. דניאל בת זוגו כתבה למשפחתה "אל תדאגו הכול בסדר", ומאז הקשר עימם נותק. במהלך הנסיעה נתקלו במארב של מחבלים שירו בהם. ארבעה מיושבי הרכב נרצחו, בהם נעם ודניאל, החמישי נחטף.

נעם הוגדר נעדר, עד שכעבור כמה ימים קיבלה משפחתו את הבשורה הקשה.

בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.

נעם שי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 26. הובא למנוחות בבית העלמין בקריית טבעון. נטמן לצד בת זוגו דניאל וולדמן. הותיר אחריו הורים ואח.

על מצבתו כתבו אוהביו: "זכינו לאהוב".

כתב שי חברו: "חדוות החיים והחיוך התמידי שלך היוו השראה. הלב הגדול שלך והפתוח לכולם הסיר מחסומים והכניס אותך ללבבות של אחרים".

טל כתב: "חבר יקר, לעולם תישאר אצלי עם החיוך הנצחי שלך. אתה חסר. שמור עלינו מלמעלה".

בני משפחתו של נעם העלו ליוטיוב סרטון לזכרו עם תמונות מתחנות חייו השונות. בית הספר החקלאי "כדורי" שבו למד נעם העלה גם הוא סרטון על תקופת לימודיו.