חנן יבלונקה ז"ל

קורות חיים

חנן, בנם של ורד וראובן, נולד ביום י"ג בתשרי תשמ"ב, (11.10.1981) בתל אביב. אח לאביבית ולאורית.

חנן, בן הזקונים במשפחה, היה ילד שמח ושובב שאהב לבלות עם אחיותיו הגדולות, ותמיד היה עטוף בחום ובאהבה.

הוא גדל והתחנך בתל אביב. בבית הספר היסודי היה תלמיד חברותי וחייכן שסימן ההיכר שלו היה החיוך "שאי אפשר להישאר אדישים אליו", סיפרו החברים. כבר אז אהב מאוד ספורט ושיחק בקבוצת הכדורגל של שכונת ילדותו, נחלת יצחק. החברים כינו אותו "אלוף אירופה".

חנן למד ב"תיכון חדש" ע"ש יצחק רבין. הוא בגר והפך לנער רגיש, אוהב שלום, "איש של אנשים ואיש של שלום", תיארה אותו אימו ורד. הוא היה זה שתמיד הצחיק את החברים בכיתה, שלח להם הקלטות מצחיקות וידע להקליל את האווירה. ידע גם, בדרכו המיוחדת, לדאוג למי שלצידו, לגשר בין חברים שרבו ולהביא לפיוס מהיר.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה התגייס לצבא ושירת שירות מלא ומשמעותי.

לאחר השחרור עבד כבנקאי בחברת "לאומי קארד" ולאחר מספר שנים עבר לעבוד במשרדי מתחם הבורסה ברמת גן, כאיש מכירות של רשת המלונות "קלאב הוטל". מדי יום פגש בעבודה את אביו, ראובן, איש יחסי הציבור של הרשת, וכן נפגש לקפה עם אחותו הבכורה, אביבית, בעלת עסק משלה במתחם. הקשר עם אחיותיו היה חם ואוהב לאורך השנים. הוא ואביבית שיתפו זה את זה בכל מה שמתרחש בחייהם , וגם הקשר עם אחותו אורית היה קרוב במיוחד. "הוא היה החצי השני שלי, איש הסוד שלי. היינו מבלים הרבה ביחד, כל החברים שלנו הם חברים משותפים", סיפרה אחותו אורית.

בגיל 30 הכיר חנן בת זוג והשניים נישאו באושר. נולדו להם שני ילדים – אמילי וירין. חנן היה אב נפלא ומסור והילדים היו קשורים אליו מאוד. הוא אהב לבשל להם ולשמח אותם בכל דרך אפשרית.

חנן אהב את החיים, נהנה לעסוק בספורט, בגלישה בים, אהב מוזיקה ובילויים במסיבות. כאוהד מושבע וותיק של קבוצות הכדורסל והכדורגל "הפועל תל אביב", נהג להגיע באופן קבוע למשחקים והיה לו קשר מיוחד עם חברו הכדורגלן, ליאור אסולין. "הוא התמיד והגיע לכל המשחקים", סיפרה אחותו אורית, "כשהם ניצחו הוא היה בשמיים וכשהפסידו - ראו עליו..."

באוגוסט 2023 חגגו בני המשפחה בשמחה רבה את חגיגת בת המצווה של אמילי, בתו הבכורה של חנן.

כמה שבועות אחר כך, בשבת של שמחת תורה תשפ"ד, היה אמור חנן לנסוע למסיבה בצפון הארץ, אך לבסוף, בהחלטה ספונטנית, נסע עם חברו ליאור וחברים נוספים לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה". בשבת לפנות בוקר, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, הגיעו לפסטיבל שנערך בשדות קיבוץ רעים. הם בילו ונהנו עם עוד כ-3,000 חוגגים.

בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

חנן וארבעת חבריו יצאו מהמתחם ברכבם והצליחו להגיע עד לצומת מפלסים, אך שם נורו ע"י חוליית מחבלים ונהרגו. גופות ארבעת חבריו נמצאו אך חנן נעלם ולא יצר קשר. במשך תשעים יום הוגדר כנעדר ומשפחתו לא ידעה מה עלה בגורלו עד שבתחילת ינואר 2024 הוכרז רשמית כחטוף.

המחבלים רצחו בהתקפה כ-380 מבלים במסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.

במאי 2024, לאחר מבצע חילוץ של צה"ל בשכונת ג'באליה בעזה, אותרה גופתו של חנן עם שתי גופות נוספות של חטופים והוחזרה לארץ.

חנן יבלונקה נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-42. בחודש מאי 2024, אחרי שגופתו חולצה מעזה, הוא הובא למנוחות בבית העלמין בתל אביב – קריית שאול. הותיר אחריו בת ובן, הורים ושתי אחיות.

לבקשת המשפחה מסע הלווייתו הוגדר כצעדת תקווה להשבתם של כל החטופים, ואלפים השתתפו בו. הזמר ליאור נרקיס שאותו חנן מאוד אהב, פתח את טקס ההלוויה בשיר "מכל האהבות" (מילים: עידן רייכל). את הטקס נעל תמיר גרינברג בשיר "לבכות לך".

אימו ורד ספדה: "חנן אהב כל כך הרבה אנשים, ואי אפשר היה שלא לאהוב אותו. חנן, הבן האהוב שלנו, אנחנו עומדים פה היום להיפרד ממך. ואני שואלת, איך ניפרד ממך? בחלומות הכי גרועים לא יכולנו לדמיין דבר כזה, מה הייתי נותנת כדי לחבק אותך, לנשק ולנשום אותך. נולדו לך שני ילדים מדהימים, אני מבטיחה לך שהם יגדלו ויהיו מאושרים ושמחים למרות הפרידה הקשה ממך. זה לא הסוף שרציתי, אבל לפחות חזרת הביתה... היום אתה לא רק הבן שלנו, הפכת להיות הבן של כל המדינה. כולם מכירים אותך כל כך, הרבה אנשים מלווים ונפרדים ממך... אני רוצה להודות לחיילי צה"ל שהשיבו אותך במבצע מסוכן, ומאחלת להם שישובו בשלום. אני רוצה להגיד לחמאס - אתם לא תנצחו אותנו אף פעם."

אחותו אביבית ספדה: "קשה להיפרד ממך חנן. אהוב שלי, אח קטן שלי, קראתי לך בכל מקום 'אחי הקטן', 'אחי הקטן בוא הביתה'. לא כך קיוויתי לסיים את המסע הזה. המסע הזה היה ארוך והוא עוד ימשיך. חנן אמר לי בחלום 'תמשיכי אחותי', ואנחנו נמשיך. לא דמיינתי שככה זה ייגמר, רציתי לעטוף אותך ותראה במה עטפתי אותך. אמשיך לחייך אליכן משפחות החטופים, אתן האהבה הכל כך גדולה שלי. יד ביד צעדנו, ונמשיך לצעוד יחד."

ספדה אחותו אורית: "עברנו יחד חיים שלמים של חוויות מטורפות, חלקנו יחד את מסע החיים. שיתפתי אותך בכל הסודות שלי ואתה לוקח אותם איתך. לפחות אתה תהיה קרוב אליי ואוכל להמשיך לבוא ולספר לך. היינו מדברים עם העיניים, דומים במראה, ממש כמו אחים תאומים. מי יבין אותי כמוך? מי ימלא את החלל שנותר? היית בשבילי תמיד. כמה אני זקוקה לחיבוק המוכר והחם, למילים שלך שהחזירו אותי לקרקע. אני יודעת שתמשיך להיות איתי שם מלמעלה. אמשיך לנשום אותך דרך אמילי וירין, אני מבטיחה שאלווה אותם כל החיים כאילו היו ילדיי. זכו בך כל כך הרבה אנשים ממעגלים שונים בחייך. תמיד היית אהוב על כולם, מצחיק את כולם. תראה כמה אנשים מלווים אותך בדרכך האחרונה. אוהבת אותך אהבת נפש אחי הקטן. לנצח אחי, אזכור אותך תמיד, אתה יודע."

צוות מועדון הכדורסל "הפועל שלמה תל אביב" כתב: "מועדון הכדורסל משתתף בצער משפחת יבלונקה וכואב את כאבה העמוק... משפחת יבלונקה היקרה והחברים, משפחת הפועל כולה משתתפת בצערכם ואיתכם בשעתכם הקשה. חנן יבלונקה - אדום לנצח."

בגילוי המצבה, בעוד כולם עומדים סביב הקבר, שר רגב הוד שיר מיוחד שנכתב עבור חנן "הלב כבר לא יכול". גם את השיר הזה הקדישה המשפחה לכל החטופים, שישובו הביתה כי כבר נגמר להם הזמן.