קורות חיים
אליהו אליה, בנם של אודיל ומשה, נולד ביום כ"ט בחשוון תשנ"ו, (22.11.1995). אח לדניאל, בתיה, עדינה ויצחק.
אליה, הרביעי מבין ילדי המשפחה, גדל והתחנך בבני ברק. את לימודיו היסודיים למד ב"תלמוד תורה" ולאחר מכן המשיך ללמוד בתיכון דתי. הוא היה תלמיד חברותי ואהוב מאוד שסימני ההיכר שלו היו השמחה התמידית וחיוכו הרחב. חברו מהילדות, מיכאל, סיפר: "זה אליה עם החיוך שלא יורד מהפנים. חיוך שהיה שם תמיד בשביל כולם, עם חשק גדול לחיים, חשק גדול לשמוח תמיד. משהו שאי אפשר לשכוח אף פעם".
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים עבר להתגורר בתל אביב והחל ללמוד את המקצוע שחלם עליו ושהתאים מאוד לאישיותו – הפקת אירועים. הוא השקיע את כל כולו בעסק שהקים במו ידיו, והצליח מאוד. תחום האירועים מילא אותו המון סיפוק ואושר. "הוא כל כך אהב לשמח אנשים שאפילו המקצוע שלו עסק בשמחות של אנשים, הוא הפיק חתונות, בר מצוות, בריתות ואירוסין", סיפרו בני משפחתו. ובנוסף, בכל אירוע משפחתי או באירועים של חברים, נהג להנעים את זמנם של הנוכחים בקולו הערב.
אליה היה אדם טוב לב ומוקף בחברים באופן תמידי. היה נדיב ומפרגן ותרם מכספו לכל מי שנזקק לכך, גם לחבריו ולעובדיו, ועשה הכול בשקט ובצנעה. אהב את החיים, נהנה לבלות, לשיר ולרקוד ואהב מוזיקה טובה מכל הסגנונות.
ביום שבת, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7.10.2023, נסע עם חברה טובה לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם לפנות בוקר הצטרפו ל-3,000 החוגגים, בילו ונהנו מכל רגע.
בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלו מטחי הטילים, אליה וחברתו מיהרו לצאת מהמתחם ברכבם. לאחר כ-20 דקות של נסיעה בכביש 232, סמוך לקיבוץ מפלסים, נתקלו במארב מחבלים שירו עליהם צרורות. השניים נפצעו אך הצליחו ליצור קשר עם מארגני המסיבה ושלחו להם מיקום כדי שיגיעו לחלץ אותם. כתוצאה מהיריות עלה רכבם באש, סטה מהכביש ונעצר ליד גדר הקיבוץ. מאותו הרגע ניתק הקשר עם שניהם.
במשך כשבועיים לא ידעה משפחתו מה עלה בגורלו, ואליה הוגדר כנעדר. לאחריהם הוכרז רשמית כחטוף. גם חברתו מייה נחטפה לעזה.
המחבלים רצחו בהתקפה כ-380 מבלים במסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
כעבור 54 ימים, שוחררה חברתו מהשבי, וזמן קצר לאחר מכן ארגון הטרור חמאס פרסם סרטון המאשר שאליה בחיים.
בדצמבר 2023, לאחר פעילות של צה"ל בעזה, אותרה גופתו של אליה עם שתי גופות חטופים נוספות והוחזרה לארץ. אחרי החילוץ התברר כי נהרג בשבי ב-10.11.2023.
אליהו אליה טולדנו נחטף על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). נהרג בשבי ברצועת עזה בכ"ו בחשוון תשפ"ד (10.11.2023), והוא בן עשרים ושמונה. ב-15 בדצמבר 2023, לאחר שגופתו חולצה מעזה, הוא הובא למנוחות בבית העלמין באלעד. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
על מצבתו כתבו אוהביו באקרוסטיכון (על פי אותיות שמו): "אהוב על הבריות ועל כל רואיו/ ליבו זהב ושמחה תמידית על פניו/ ידו שלח בכל מעשה עזרה וחסד/ השכין שלום בין חבריו ומכריו/ ובקולו הערב שימח והרנין כל לב." וגם לשמו השני - אליה: "אהב ולמד תורת ה' בחשק ובחום/ לזולת הקדים תמיד להאיר פנים/ יהא זכרו ברוך לעולם ועד/ הוא עתה בגנזי מרומים יושב."
אחיו דניאל ספד: "אחי הקטן אליה היה גבר שכולו שמחה, סמל לחברות אמת ולנתינה אין-סופית. לדמיין שלא אראה שוב את החיוך המתוק שלו - גורם לי לא לרצות לחייך לעולם. נלקח היום מכולנו כוכב אמיתי שבלעדיו השמיים לא שלמים".
חברתו מייה, שהשתחררה מהשבי ספדה: "אליה שלי, אתה היית התקווה שלי בשבי כי ראיתי שלקחו אותך גם. כמה חיכיתי והתפללתי שנצא משם ביחד, כמה קיוויתי שיהיה סוף טוב לסיוט הזה. אני כותבת ולא מאמינה שזו המציאות - אתה כבר לא פה. מלאך שלי, החבר הכי טוב שלי, כל העולם שלי. תשמור עלינו מלמעלה. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".
אליה היה גם אזרח צרפת, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון כתב: "בן ארצנו, אליה טולדנו נחטף בשבעה באוקטובר בידי חמאס... אני משתתף בהלם ובאבל של משפחתו. צרפת ממשיכה לפעול ללא לאות לטובת שחרור כל החטופים". ושרת החוץ של צרפת הוסיפה: "המדינה חשה כאב עצום על מותו של אליה, ומשתתפת בצער משפחתו".
חברו דודי, ספד: "היה שלום, חבר. הילד עם החיוך הכי שמח, הגבר הכי סחבק בעולם. קיוויתי שאיכשהו הדברים יסתדרו אחרת אבל החרב הזאת כל כך חדה. אוהב אותך כל כך. לא נשכח ולא נסלח. השם ייקום דמך. הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה בחתונה, וחגגנו... מי חשב שהפעם הבאה שניפגש תהיה בהלוויה".
חברתו שירה כתבה: "כשאומרים שאלוהים לוקח רק את הטובים, קיוויתי שידלג עליך. איש איש, כמה טוב היית, לב יקר שלי. השם ייקום דמך".
חברה נוספת כתבה: "היית מלאך בדמות אדם. כל מקום היית מאיר עם השמחה והטוב שלך. כמה אהבת חינם הייתה בך. היה לך את החיוך הכי יפה בעולם, בן אדם שפוגשים אחת לדור. כמה פעמים היית שם בשבילי ואיתי, כמה היית מבין אותי רק ממבט אחד. מה שנשאר זה הזיכרונות והימים הטובים שהיו לי איתך, חרוטים בזיכרון ובלב לנצח... אני אוהבת אותך ומתגעגעת. אני יודעת שהנשמה שלך במקום טוב עכשיו ואתה המלאך הכי יפה ומיוחד בגן עדן, לנצח אזכור אותך, חבר שלי".