שחר מנצור ז"ל

קורות חיים

שחר, בנם של חניתה ויהודה, נולד ביום א' בחשוון תשנ"ב (25.10.1995) בתל אביב. אח לעמית, גל ותמר.

גדל ביישוב שוהם. אימו חניתה סיפרה שהיה ילד שמח ואוהב שאהב לחבק ולנשק, וגם כשבגר ועבר לגור מחוץ לבית הוריו המשיך במנהגו: "כשהיה מגיע לבקר ביום שישי הוא נהג לנשק את כולם, מתעכב אצלי ולא מפסיק לנשק אותי." ילד של משפחה ושל חברים.

כבן היחיד, היה לו קשר מיוחד עם אחיותיו. עמית, אחותו הבכורה סיפרה שהיה "הבנאדם הכי שמח בעולם, מלא באנרגיות. היה לו הלב הכי גדול, לא משנה מי ביקש ממנו משהו ולא משנה באיזו שעה, הוא מעולם לא היה אומר 'לא'. הוא דאג לכולנו ותמיד פינק אותנו".

בבית הספר היסודי למד ב"בית חינוך רבין" בשוהם. לאחר מכן עבר לחטיבת הביניים "נחשון שוהם", ומשם המשיך לתיכון המקומי.

כשהתגייס החל את שירותו הצבאי בחטיבת "גולני" ולאחר חצי שנה עבר לתפקיד לוגיסטי בבסיס בית נבאללה.

לאחר שהשתחרר מהצבא עבד זמן מה במסעדת "אצה" בשוהם ואז נסע לטייל בארצות הברית, שם גם עבד במכירות ובשיווק נדל"ן.

בתום שנה חזר לארץ ורצה להתקדם לשלב הבא בחיים. הוא החליט ללמוד חשמל, עבר קורס והפך לחשמלאי מוסמך. עם הידע שרכש, הצטרף אל אביו בעסק לאלקטרוניקה "אפיק מ.ל.ה בע"מ".

את שרון רפאי הכיר בחודש מאי 2023 והם הפכו במהרה לזוג. לאחר חצי שנה עברו להתגורר יחד ברמת גן. אביו יהודה סיפר שבסעודה המפסקת של יום כיפור האחרון (תשפ"ד), הוא התיישב ליד שחר ושאל אותו על טיב הקשר בינו ובין שרון. שחר ענה לו שאם הכול יהיה בסדר, אז בשנת 2024 הוא מתכוון להציע לה נישואים. גם האם, חניתה, סיפרה שכשראתה את שחר בפעם האחרונה ביום ההולדת שלה, כשכל המשפחה הייתה בנופש בים המלח, שחר אמר לה ששרון היא האהבה הגדולה של חייו.

ביום שבת לפנות בוקר, כ"ב בתשרי שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, הגיעו שחר, בת זוגו, שרון, וחברה נוספת אל פסטיבל המוזיקה "נובה" שבסמוך לקיבוץ רעים. הם רקדו ונהנו שם עם כ-3,000 חוגגים.

לאחר מספר שעות, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים.

השלושה היו מהראשונים שנמלטו מהמקום ברכבם. לאחר עשרה קילומטרים, סמוך לקיבוץ מפלסים נתקלו בחוליית מחבלים שירתה עליהם. שחר נפצע קשה ולאחר זמן קצר נותק הקשר עימו. בתום יממה של חיפושים ודאגה למצבו נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, ובהם בת זוגו, שרון ואחיה אלי.

שחר מנצור נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושמונה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחדיד. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אז יבקע כשחר אורך" (ישעיהו נח, ח); "נסיך שלנו, היית לנו עולם ומלואו, אתה בליבנו לעד."

ספדה אחותו עמית: "שחר היה אדם שמח, מלא באור ובנתינה, עם לב ענק ורצון עז לכבוש את העולם וליהנות מכל רגע בחיים. אנחנו זוכרים את שחרוני שלנו שמח ומבטיחים להמשיך בדרך שלו."

ספדה אימו חניתה: ""אני מתנחמת בכך שהוא נהנה מהחיים, שהוא ניצל כל רגע ושהייתה לו אהבה."

מאז מותו של שחר, בכל ראש חודש עורכת המשפחה עם אנשי קהילת שוהם, פעילות אחרת להנצחתו ולעילוי נשמתו. בחודש אדר תשפ"ד, פברואר 2024, נערך ערב גבורה לזכר שמונת הנרצחים מהיישוב – בהם שחר - בבית הכנסת "שלהבת", בהשתתפות מאות אנשים. בנוסף, ניטע עץ ביישוב לזכרו.

המשפחה מתכננת הכנסת ספר תורה לבית כנסת לעילוי נשמת שחר.