קורות חיים
דניאל, בתם של אלה ואייל, נולדה ביום ב' בכסלו תשנ"ט, (21.11.1998) בארצות הברית. אחות לשרון ולגיא.
דניאל, בת הזקונים במשפחה, נולדה בקליפורניה שבארצות הברית, בשנה שבה אביה, אייל, נשלח לעבוד (רילוקיישן) בעמק הסיליקון.
בתום ארבע שנים חזרה המשפחה לישראל, לבית בקריית טבעון שבו גרו קודם לכן. דניאל נכנסה לגן הילדים בקריית טבעון, ילדה עם חיוך קורן ותלתלים, השתלבה היטב בין הילדים ורכשה לעצמה חברים חדשים.
בגיל שש החלה את לימודיה בבית הספר היסודי, הייתה תלמידה טובה, עדינה ואהובה, שהתעניינה בתחומים רבים, נהגה לכתוב שירים, אהבה טבע ובעלי חיים.
דניאל עלתה לחטיבת הביניים ולתיכון המקומי "אורט גרינברג", שם למדה במגמת אומנויות הבמה. גם בתיכון הייתה אהובה ומקובלת, מוקפת תמיד חברות וחברים. נערה רגישה, שהתבלטה ביכולתה להיות מתחשבת ואמפטית, ותמיד הייתה קשובה לאחרים מתוך מקום טהור ומכיל.
ב-2016 התגייסה לצבא ושירתה כמדריכת קליעה. שם הכירה את נעם שי, שהגיע לאימוני ירי עם חייליו במסגרת תפקידו כמפקד כיתת טירונים של סיירת "גבעתי". הקשר בין השניים התפתח ועד מהרה הם היו לבני זוג, והאהבה ביניהם פרחה.
לאחר השחרור עברו השניים לגור בדירה בקריית טבעון וגידלו יחד את הכלבה ג'סי. הם חלקו הרבה תחומי עניין משותפים. בין היתר שניהם אהבו נופים וטבע ובזמנם הפנוי יצאו לטיולי שטח בארץ ובעולם. אלה, אימה של דניאל סיפרה: "הם היו זוג כל כך מדהים. פעם אמרתי שצריך ללמד את מערכת היחסים שלהם בקורס לזוגיות. היו ביניהם כבוד הדדי, הכלה, הקשבה. הם היו מוקפים במלא חברים. אף פעם לא שמעתי מהם 'לא'. תמיד מיהרו לעזור, לתת מעצמם לאחרים."
ב-2021 עברו בני הזוג להתגורר בתל אביב. שם היו מוקפים בהמון חברים ואהבו לארח בביתם ולצאת לבלות. דניאל החלה ללמוד עיצוב פנים ב"מכון הטכנולוגי חולון HIT", ובמקביל, נעם החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן.
הוריה סיפרו שלמרות שהייתה במגמת אומנויות הבמה ואהבה את התחום, היא בחרה בעיצוב מתוך מחשבה על מקצוע פרקטי, שבו תוכל לבטא את היצירתיות שבה. דניאל אהבה מאוד את הלימודים וראתה בתקופה הזו חוויה מצמיחה ומאתגרת. ראש המחלקה לעיצוב פנים סיפר: ״אלו לימודים תובעניים, שמצריכים הרבה השקעה, ודניאל עבדה קשה וברצינות. היא הייתה אמורה לנסוע בתחילת שנת הלימודים תשפ"ד (אוקטובר 2023), למשלחת סטודנטים לפירנצה. בשנתיים שלמדה כאן, בלטה חברתית, והייתה מאד אישית בעשייה שלה, כמו בפרויקט שהגישה בסוף השנה.״ המנחה שלה בפרויקט סיפרה: ״דניאל עברה דרך ארוכה של תחקיר ובירור עם עצמה מה החיבור שהיא מבקשת ליצור. לבסוף החליטה לעצב מקום לבעלי מוגבלויות העוסקים בספורט אתגרי בים, כמו קיאקים, גלישה ועוד" במודל שבנתה דניאל, היא תלתה את המשפט של ג׳ים רון, ׳אל תתפללו לחיים קלים יותר, ודאו שאתם חזקים יותר'.״
בזמנה הפנוי מהלימודים נהנתה לקרוא ספרים, נהגה לצלול ולגלוש סנובורד וwakesurf- (סוגי גלשנים) ושמרה על קשר קרוב עם משפחתה. כולם במשפחה כינו אותה – דנדוש. אחיה גיא סיפר: "אנחנו תמיד היינו צוחקים שהיא ונעם בפנסיה. הם ניצלו כל רגע, כאילו שאין מחויבות, אין עבודה... הייתה הילדה הקטנה של המשפחה, כולם מאוד דאגו לה, היא האירה את החיים שלנו." דניאל תמיד שיתפה את ההורים ואת אחיה הגדולים בחייה. עם אימה הצלמת, נהגה לנסוע למסעות צילום טבע בעולם. יחד בילו במקומות עוצרי נשימה ביופיים. "היא הייתה שותפה פעילה מאוד למסעות שלי, השתתפה בחלקם ואפילו זכתה בפרס על צילום שלה בתערוכה שהתקיימה בסיינה שבאיטליה."
בקיץ של שנת 2023 חגגו דניאל ונעם שש שנות חברות וכבר החלו לתכנן את העתיד. הם תכננו להתחתן, ורצו לחזור לגור בצפון בסיום הלימודים.
בחודש ספטמבר 2023 עברו בהתרגשות לדירה חדשה בתל אביב וריהטו אותה. בסוף אותו החודש טסו לטיול אופנועים ביוון בזמן שאימה של דניאל, אלה, נסעה למזרח טורקיה, במסגרת מסע צילום. "שלחתי להם תמונות שצילמתי ונעם שלח לי בוואטסאפ קולי קריאות התפעלות נלהבות. הוא כל כך אהב את הצילום שלי. הבטחתי לו שאקח אותו למסע צילום, ודניאל קראה: 'גם אני, גם אני'", סיפרה.
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, נסעו דניאל ונעם עם חבריהם לפסטיבל ה"סופרנובה" שנערך בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו למקום הם בילו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים.
למוחרת, ביום שבת, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
עם תחילת מתקפת הרקטות ניסו בני הזוג להימלט ברכבם עם שלושה נוסעים נוספים - עמרי אחרק, שחר גינדי ואלמוג סרוסי. החמישה נעו דרומה. דניאל כתבה למשפחתה "אל תדאגו הכול בסדר", ומאז הקשר עימם נותק. במהלך הנסיעה נתקלו במארב של מחבלים שירו בהם. דניאל, נעם, עמרי ושחר נרצחו.
כעבור חמישה ימים ארוכים של חרדה וחוסר ודאות נמסרה למשפחתה הבשורה הקשה שנרצחה.
אלמוג סרוסי, החמישי ברכב, נחטף לרצועת עזה. לאחר 330 יום שבהם שרד בשבי החמאס הוא נרצח, עם חמישה חטופים נוספים.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.
דניאל וולדמן נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים וארבע. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית טבעון, ונטמנה לצד נעם. הותירה אחריה הורים, אחות ואח.
על מצבתה כמו גם על מצבתו של נעם כתבו אוהביהם את המילים: "זכינו לאהוב".
אימה אלה כתבה: "אחרי שהגיעה הבשורה היה ברור לנו שהם צריכים להיות קבורים יחד במקום של טבע, כי הם תכננו שבתום הלימודים הם ייצאו מהעיר. קברנו אותם בטבעון, אחת ליד השני, על גבעה שמשקיפה על הנוף, חיתַנו אותם במותם."
אביה אייל כתב: "זכינו לאהוב אותך, ילדה מדהימה. אהבת את כולם. היית כל כך טובה לכולם. אהבת כלבים, סוסים ולא יכולת לפגוע בשום חיה. אהבת לרקוד, לגלוש בשלג, בים, לצלול, לרכב על סוסים לנהוג מהר... אהבת את החיים. זכינו לאהוב אותך. וכל כך קשה עכשיו כי אנחנו כל כך אוהבים אותך."
כתבה מורתה יפה: "דניאל, תלמידתי האהובה, צילומייך ושירך מ'בוסר 2015/2016' פורסמו. תודה שהשארת לנו מזכרות מהיותך."
בסוף חודש יוני 2024 נחנכה תערוכת צילום בבית הספר "יחד" בגבעת אלה, לאחר שנה שבה התלמידים למדו את נושא הצילום. התערוכה הוקדשה לזכר דניאל.
חברותיה מהפקולטה לעיצוב הכינו לזכרה סרטון חוויות מתקופת הלימודים, והוא ניתן לצפייה ברשת.
דניאל ונעם הונצחו בפינת חמד על גבעה המשקיפה לנחל ולנופים ירוקים בכפר תבור. הפינה נקראת: "המקום של נעם ודניאל".