יוחאי אזולאי ז"ל

קורות חיים

יוחאי, בנם של זיוה ויצחק (איציק), נולד ביום כ"א בחשוון תשנ"ה (26.10.1994) בתל אביב. אח לדניאלה קרן.

המשפחה התגוררה ביפו. דניאלה, האחות הבכורה, סיפרה שיוחאי היה ילד עם חיוך כובש, צנוע ונעים הליכות, היה סקרן ודעתן ובעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. לדבריה הייתה ליוחאי אמפתיה כלפי הזולת – "תמיד הצליח לשים את עצמו בנעליו של האחר ולראות את הקושי גם מהזווית האחרת, בלי שיפוטיות, ראה את כולם בעיניים טובות."

למד בבית הספר היסודי "אביגיל" בתל אביב, וכשהיה אמור לעלות לכיתה ה', המשפחה עברה לחולון, ויוחאי נכנס למסגרת חדשה - לבית ספר "כצנלסון" בעיר. כשסיים את לימודיו שם, עבר לגימנסיה למדעים ולאומנויות ע"ש הרצוג בחולון. שם עשה חיל, התפתח וצמח. חבריו לגימנסיה סיפרו שהיה אדם מכיל ועוטף, בחור חכם שאהב ללמוד ושהצליח בכוחות עצמו להתקדם כברת דרך יפה. בפורום עירוני נכתב עליו: "אהוב ואהוד על חבריו ומוריו בגימנסיה. תמיד עם חיוך גדול על פניו. 'תהנה מהדברים הקטנים בחיים, כי יום אחד תסתכל אחורה ותבין שאלו היו הדברים הגדולים באמת' - משפט שכתב יוחאי."

יוחאי היה עסוק רוב חייו בבחינה עמוקה של השורשים, של הדת ושל מהות החיים. כילד שגדל במשפחה מסורתית, החל בבגרותו להתחזק מאוד במצוות. הוא התמיד בדרכו ודגל בביטוי "חיה ותן לחיות."

כשהתגייס לצבא שירת בחיל השריון בחטיבת "כפיר".

לאחר שהשתחרר יצא לטיול הגדול בדרום אמריקה. שם נחשף לנופים אחרים, לתרבויות שונות ומרתקות, לסיפורים ולחוויות אחרות. הטיול הזה שינה את תפיסת עולמו וכשחזר לארץ החל להקפיד הרבה פחות במצוות. על אף השינוי שעשה בחייו, הקפיד לשמור על חלק מסוים מהדת ועל ערכים כמו: אהבת אדם, אהבת חינם - ערכים שלימד את משפחתו לחיות לאורם. מאוחר יותר דניאלה סיפרה שאותם ערכים - הם אלה שעזרו לה "לשמור אותו קצת בחיים."

לאחר זמן מה, הכיר יוחאי את נועה והם הפכו לזוג. הוא ידע שנועה תהיה אשתו, וחלם להקים איתה משפחה. בני הזוג החלו לתכנן את עתידם.

יוחאי אהב מאוד מוזיקה מכל סוג, בעיקר אהב להאזין לשירים שיש בהם מילים עם משמעות עמוקה, אך נהנה באותה מידה ממוזיקת טראנס. האם זיוה סיפרה כי לאחר שנתיים שבהן לא השתתף במסיבות טראנס, החליט לנסוע עם חבר מהעבודה לפסטיבל המוזיקה "נובה", שבסמוך לקיבוץ רעים. יוחאי התרגש וציפה לבילוי הזה בקוצר רוח, לחוות את המוזיקה, את האווירה ואת האנשים.

ביום שישי בלילה, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי, 6 באוקטובר 2023, נסעו יוחאי והחבר לפסטיבל והגיעו לשם בשלוש וחצי לפנות בוקר, הם רקדו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים.

לאחר שעות ספורות, ביום שבת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור.

המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

במהלך מטח הטילים המוזיקה נפסקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. יוחאי וחברו ניסו להימלט מהמקום עם רכבם, אך היציאה משם הייתה פקוקה והם החליטו לברוח ברגל. בנקודה כלשהי התפצלו. יוחאי יצר קשר עם משפחתו בפעם האחרונה בשעה 10:30 ולאחר מכן נותק הקשר עימו. חברו הצליח להגיע למקום מבטחים, אך יוחאי לא נמצא ונחשב לנעדר. בתום שבוע של חרדה ואימה נמסרה למשפחתו הבשורה המרה שנרצח.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

יוחאי אזולאי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושמונה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו הורים ואחות.

על מצבתו נכתב: "אני יוחאי אזולאי, ביקשתי לחיות חיים מלאים ברוח, בחתירה אין- סופית לגילוי האמת והשכנת שלום, פנימי וחיצוני, מתוך חופש ואיזון אמיתי שיובילו אותי לחיים מלאים באהבה."

אימו זיוה כתבה: "מה שנכתב על המצבה, זה מה שיוחאי כתב על עצמו, שבדיוק מתאר את הלב הטוב והסלחן, והאופי המדהים שהיה לו. תודה שהייתה לי הזכות להביא אותך לעולם, מצטערת שהעולם הזה היה אכזר מדי בשבילך. אני אתגעגע אליך כל החיים שלי, בתקווה שאתה שומר על כולנו שם למעלה. אוהבת אותך לעולמי עולמים ילד שלי."

אביו איציק כתב: "עם ישראל חי אהוב ויקר, התבשרתי שבני יוחאי... נרצח על ידי מרצחים מתועבים. אלו ימים קשים מאוד לכולנו, ולאחרונה הורגש השסע בעם וזה היה קרע בלב של כולנו. אם המחיר הכבד של אובדן בני היה למען אחדות העם, אני מוכן לקבל אותו בכניעה ובאהבה."

חברה של יוחאי ואיתה עוד חבר שאיבד את חברתו במסיבה הקימו יחד פודקאסט שנקרא "אהבה זכרונה לברכה", ובו הם משתפים בני זוג של הנרצחים שמספרים על האנשים שנרצחו וכך מנציחים אותם.

דניאלה אחותו כתבה: "אחד הדברים שמחזקים אותי הוא העיסוק בהנצחה ובהנכחה של יוחאי בכל זמן ובכל מקום שאני יכולה. למשל, בארוחות שבת אני מדברת על מאכלים שהוא אהב, אני שומעת פודקאסטים וקוראת ספרים שהוא אוהב כדי להכיר קצת יותר את העולם שלו. התחושה היא שלאורך הימים אני מתנהלת בין שני חדרים – החדר המואר הוא החדר שבו יש את ההתנהלות השוטפת של העבודה, הבית, הילדים. לצידו יש את החדר החשוך, החדר שבו אני מתאבלת על אחי היקר.

המוות של יוחאי המחיש לי בצורה הכי כואבת ששום דבר בחיים האלה הוא לא מובן מאליו. עצוב לי מאוד שלא אמרתי ליוחאי כמה הוא יקר וחשוב לי, כמה אני אוהבת אותו וכמה חשוב לי להעביר הלאה את הערכים שעל פיהם הוא חיי את חייו. אני כבר לא אומרת לעצמי שבעתיד אעשה דבר מסוים, כי אני מבינה שהכול מאוד שברירי ושהמציאות יכולה להשתנות מהקצה אל הקצה בלי שום הכנה מוקדמת. אני משתדלת מאוד להיות טובה יותר לאנשים, לא להחזיק בבטן רגשות שליליים, לא משאירה קצוות פתוחים. אני מחבקת את הילדים, אומרת לאנשים בחיי עד כמה הם חשובים ויקרים לי. את כל אלה למדתי מאח שלי, שממשיך ללוות ולהחכים אותי גם לאחר מותו הטראגי.

יוחאי, היית איש של נתינה, אהבה ושמחה. למדתי ולומדת ממך יותר בכל יום שעובר.

יהי זכרו ברוך."