חיים אלטר ארמין קורנפלד ז"ל

קורות חיים

בן בילה ויואל. נולד ביום ז' בניסן תרס"ו (2.4.1906) בנלטון-פירד, הונגריה. היה בן למשפחת רבנים, נכד לאברהם קורנפלד, "הרב ממקאו". בילדותו עקרה המשפחה לברטיסלבה (פרסבורג). חיים למד שם בבית-הספר היהודי "בירגרשולה" והמשיך בישיבות פרסבורג וגלאנטא. לצד לימודיו עסק בספורט, ובמיוחד בשחייה ובסקי.

בצעירותו התקרב לחוגי החלוצים בעירו והושפע מהרעיון הציוני-הסוציאליסטי. כשסיים את לימודיו בישיבה, הרבה לפעול בארגונים ציוניים-סוציאליסטיים שונים - "השומר הצעיר", "פועלי ציון", "הנוער הבורוכוביסטי" ו"החלוץ" - והיה לדמות מרכזית בחוגים אלה. הוא אירח את חיים ארלוזורוב בביקורו בעיר, סייע ליצחק בן-אהרון שהגיע כשליח מארץ-ישראל, עמד בקשר הדוק עם מנדל זינגר, מראשי "פועלי ציון" בווינה, ובקונגרס הציוני היה מזכירו של מוצקין. הרבה לפרסם מאמרים בעיתונים זלבסטוועהרה וארכייטר צייטונג, והצטיין בנאומיו.

באותו זמן המשיך את לימודיו בבית-המדרש לרבנים על-שם חיות בווינה, וגם השתתף בקורסים למדעי המדינה באוניברסיטה בעיר זו.

בשנת 1932 נשא אישה, ויחד יצאו להכשרה באולמץ שבמורביה. שם גובשה קבוצה לעלייה מיוצאי "הנוער הבורוכוביסטי" מברטיסלבה ו"בלאו-וייס" מווינה, ואתה עלו חיים ואשתו דרך טריאסט לארץ-ישראל.

לאחר שהות קצרה בבית- החלוצות בתל-אביב עברו לקיבוץ בראשון לציון, שנקרא "קבוצת שדה", ועבדו בפרדס ורבורג. לאחר מספר חודשים עזבו את הקיבוץ ועברו לראשון לציון, ומשם לתל-אביב. חיים עבד בבניין, בעיקר בטייחות, היה פעיל באגודת הטייחים ופעל לשילוב הפועלים הערבים בהסתדרות. באותו זמן גם המשיך בעבודתו העיתונאית ופרסם מאמרים בעיתונים ציוניים-סוציאליסטיים באוסטריה ובצ'כוסלובקיה.

במאורעות הדמים שפרצו בתרצ"ו עבד עם קבוצת פועלים של המהנדס הערבי אטאללה. ביום כ"ז בניסן תרצ"ו (19.04.1936) הוזהר לפני צאתו לעבודה מפני התסיסה בקרב הערבים, אך ענה: "לא כלום, לא ייגעו בנו. מה עשינו להם? נמשיך את עבודתנו". אולם בעומדו על הפיגום של בניין ערבי בשכונת ג'בליה ביפו, התנפלו עליו פורעים ערבים ורצחוהו.

הוא הובא למנוחות בקבר-אחים בבית-הקברות ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. הניח אישה, בן, אם, אח ושתי אחיות.

זכרו הונצח בספרים מאורעות תרצ"ו ובדם ובאש - מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז.