קורות חיים
פנינה (פאולה),בת מתתיהו ואסתר שמחוביץ, נולדה בכ"ד בסיון תרע"ט, (22.06.1919) בברלין, גרמניה. סיימה בית ספר יסודי ותיכון בברלין.
בזמן מלחמת העולם השניה עבדה במחנות כפייה לייצור נשק, שם איבדה את רוב משפחתה.
היא עלתה לארץ באוגוסט 1947, נישאה לשמואל רפפורט ופתחה עימו בית דפוס בתל אביב. בני הזוג היו הורים לשני ילדים: מתתיהו (מתי) ואסתיטה.
פנינה התאלמנה בסוף 1993. זמן קצר לפני מותה החליטה להירשם ללימודים ולהתחיל פרק חדש בחיים.
ביום י"ד בחשון תשנ"ה, (19.10.1994), בשעה 08:54, מחבל-מתאבד פוצץ מטען של 20 ק"ג חומר נפץ בתוך אוטובוס מס' 5, שעמד בתחנה והעלה נוסעים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כ- 100 מטרים מצפון לכיכר דיזנגוף. 21 אנשים נרצחו במקום, אישה אחת נפצעה ומתה אחרי ארבעה ימים ועשרות מבין נוסעי האוטובוס, נוסעי אוטובוס שעצר ממול והולכי הרגל, נפצעו. פנינה, שהייתה באוטובוס בדרכה להירשם ללימודים, נהרגה במקום.
פנינה הייתה בת 75 במותה. הותירה אחריה שני ילדים ונכדים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.
המשפחה הקימה פעלתון בבית ספר שז"ר לזכר פנינה. בטקס בבית הספר הוקראו דברים לזכרה: "... אכן אימא את דמות מיוחדת במינה, אהובה ונערצת בפי כול, רעיה, אם, אחות, סבתא וחברה, אישה מופלאה... שלל זכרונות ילוונו מכל פועלך כי רב. חרף הקשיים הרבים שליוו כצל את חייך, עוד משחר נעורייך. הצלחת להימלט מה'פח' אך ה'פחת' השיגך... במותך ציווית לנו נתיב, תודה לך אימא על כל מה שהיית".