דוד לידא ז"ל

קורות חיים

דוד, בן שרה וצבי, נולד בפולין בטבת תרפ"ד (דצמבר 1923). עד פרוץ מלחמת העולם השנייה למד בישיבה.

בתקופת השואה עברו על דוד תלאות רבות, ולא פעם עמד מול המוות וניצל. הוא שרד שישה מחנות ריכוז ומחנות עבודה, ולבסוף השתחרר ממחנה המוות בוכנוולד. דוד היה השריד היחיד מכל משפחתו. הוריו, אחיו ואחותו ניספו בשואה.

בשנת 1946 עלה דוד לארץ ישראל, כמעפיל באוניה "כתריאל יפה". הוא נתפס על-ידי הבריטים, גורש למחנה בקפריסין ורק כעבור חודשים אחדים הועבר למחנה בריטי בארץ ישראל, ושוחרר בעתלית.

בארץ, דוד נישא לדבורה לבית שכמנוביץ, גם היא ניצולת שואה. הם השתקעו בתל אביב, ודוד פתח חנות לוילונות ברחוב דיזנגוף בעיר. בשנים הבאות נולדו להם שתי בנות.

ביום רביעי י"ד בחשון תשנ"ה (19.10.1994), מעט לפני השעה תשע בבוקר, עצר אוטובוס "דן" בקו 5 בתל אביב בתחנה ברחוב דיזנגוף, כ- 100 מטר מצפון לכיכר דיזנגוף. מחבל מתאבד עלה לאוטובוס ופוצץ את עצמו עם מטען של 20 ק"ג חומר נפץ. 22 אנשים נרצחו בפיגוע, בהם דוד, ועשרות נפצעו.

דוד היה בן 71 במותו. הותיר אישה, שתי בנות ושישה נכדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחולון.