דבורה ברודצקי פרנקל ז"ל

קורות חיים

דבורה, בת אברהם מנחם מנדל ומרים פרנקל, נולדה במלבה שבפולין בכ"ו בסיוון תרס"ג (21.06.1903). אחות לנתן, לוניה, צלינה, גרשון ויעקב.

משבגרה היתה חברה בארגון ציוני, ועלתה לארץ ישראל במסגרת קבוצת "מעבר" במרץ 1925. גם אחיה נתן ולוניה עלו ארצה באותה עת.

תחילה עבדה בארץ בסלילת כבישים. בהמשך נישאה לבן ציון ברודצקי אותו הכירה בקבוצת העלייה, והזוג עבר לגור במעונות עובדים בתל אביב. דבורה היתה עקרת בית וגידלה שתי בנות: אורה ורות, אותן עודדה לרכוש חינוך טוב ומקצוע. היא אהבה מאוד ספרות ומוזיקה והנחילה זאת לבנותיה.

מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה גברה חרדתה של דבורה לגורל בני משפחתה שנותרו בפולין. הידיעה שאכן רבים מהם ניספו בשואה, בהם אחיה צלינה, גרשון ויעקב, גרמה לה זעזוע עמוק שליווה אותה, למעשה, עד יום מותה.

מיום 15.05.1948, יום אחרי הקמת המדינה, הפציצו מטוסים מצריים את תל אביב במקביל לפלישת הערבים בדרום הארץ. לפעמים היו הפצצות מדי יום ולעתים היו הפוגות. ביום ב' בסיוון תש"ח (09.06.1948) שוב הפציצו מטוסים מצריים, הפעם לפני הצהריים בצפון תל אביב. בהפצצה נהרגו ארבעה אנשים, בהם דבורה שנפגעה בביתה ברחוב דב הוז. עמה נהרגה חניתה, חברתה של בתה רות. הבת רות עצמה נפצעה קשה.

דבורה היתה בת 45 במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב. הותירה בעל, שתי בנות ושני אחים.