קורות חיים
יוסף בן אליהו נולד ברומניה. בשנת 1939, והוא כבן 75, העפיל לארץ ישראל דרך בולגריה וכאן עבד כמתורגמן, הודות לשליטתו במספר שפות.
בתחילת שנת 1941 חלה יוסף במחלת לב, ומאז שהה במעון למבוגרים.
בחודש יוני 1940, 9 חדשים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה, הצטרפה איטליה ללחימה לצד גרמניה. השליט האיטלקי מוסוליני הכריז "הסגר טוטאלי" על מושבות בריטניה ושטחי חסותה, בהם ארץ ישראל. החל מחודש יולי 1940 ועד סוף שנת 1941 הופצצו תל אביב, חיפה ואזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה כ- 15 פעמים ע"י מטוסים איטלקיים שהגיעו מרודוס או מיוון (איטליה שלטה ברודוס, וב-1941 פלשה ליוון). מספר הפצצות היו קטלניות וגרמו למאות הרוגים - יהודים, ערבים וחיילי המנדט הבריטי.
בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי י"ז בסיון תש"א (12.06.1941) הפציצו מטוסים איטלקיים מחצות במשך כ- 3 שעות את חיפה ותל אביב. רוב הפצצות נפלו לים או בשטחים פתוחים, אך פצצה אחת פגעה בשעה שתיים בלילה פגיעה ישירה ב"בית האינוולידים" - מוסד סיעודי ומעון למבוגרים ששכן בבניין ישן בן 2 קומות ברחוב מרמורק פינת ביל"ו 54 בתל אביב, ובו שהו כ- 40 מבוגרים ונכים עם צוות המקום. הבניין נהרס ואף בנינים שכנים נפגעו. 20 משוכני הבניין נפצעו ו- 13 נהרגו. יוסף נפצע קשה בהפצצה, הובא לבית חולים אך מת למחרת, י"ח בסיון תש"א (13.06.1941).
בן כ- 77 היה במותו. הותיר בת. הובא למנוחת עולמים בחלקה לכל הרוגי ההפצצה בבית העלמין בנחלת יצחק, ליד קברות הרוגי ההפצצה מ- 09.09.1940.
לזכר ההרוגים הוקמה אנדרטה בכיכר מיכאלס, ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל אביב.