יצחק ישראל איזי שפטר ז"ל

קורות חיים

בן ליאון. נולד בשנת תרס"ח (1908) באוסטריה.

בהיותו בן 13 נפטרה אמו, והוא גדל עם אביו. האב לא נשא אישה אחרת, "כדי שלא תהיה לו, לאיזי, אם חורגת".

יצחק למד בבית הספר בפריבורג והשתלם במקצוע הבורסקאות. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ועבד כמומחה במקצועו בבית החרושת "לויתן" בשכונת מולדת, ליד תל אביב. הוא היה עלם גבה-קומה וחסון ובן טוב לאביו.

ב-1936, בפרוץ מאורעות הדמים (תרצ"ו - תרצ"ט) דאג לו אביו מאוד, וחודש לפני מותו כתב לו כי מוטב שיישאר בעיר עד שישוב השקט. יצחק השיב כי עליו למלא חובה, ואם לא ייסע - ייגרם הפסד גדול. ביום מותו אף הבריק לאביו: "אני נשאר בארץ, אני בריא!"

ביום כ"ח בסיוון תרצ"ו (18.6.1936), כאשר נסע באוטובוס שהחזיר את הפועלים היהודים מבית החרושת לתל אביב, נזרקה פצצה ממארב בפרדס ערבי באזור, ויצחק נהרג בהתפוצצות.

בן 28 במותו. הובא למנוחות בקבר-אחים ג' בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל אביב. השאיר אב שכול בווינה, שכתב למעסיק של בנו: "איזי היפה... הכאב גדול מאוד, נפלה עטרתי".

הספידו הרב עוזיאל: "עייפה נפשי לראות דם רענן ונקי, דם אדם ההולך לעבודה, לבניין ולשלום". כן הספידוהו אז"ר, פנקס ורמז.

זכרו הונצח בספרים מאורעות תרצ"ו ובדם ובאש - מאורעו תרצ"ו- תרצ"ז.