סרן אברהם סטניסלבסקי ז"ל

קורות חיים

אברהם (אבי, סטני), בן דינה ובניק, נולד ביום י"ז בניסן תש"י (4.4.1950) בפולין ובאותה שנה עלה ארצה עם משפחתו. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם משה הס בתל-אביב, המשיך בבית-הספר המקצועי "טכניקום" במגמה לאלקטרוניקה ולרדיו, ואחרי-כן למד בשעות הערב בבית-הספר "אורט". כשעלתה משפחתו ארצה היה מצב בריאותו של אבי קשה מאוד, והרופאים כמעט אמרו נואש לחייו, אך לאחר זמן התאושש הפעוט והבריא. הוא גדל והיה לנער נמרץ ופעיל. בנעוריו היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ובקבוצת הנוער של "מכבי" בכדורסל, השתתף בצעדות רבות וטייל בכל עת שנזדמנה לו. הייתה לו שמיעה טובה והוא ניגן באקורדיון ואף השתתף בקונצרטים. בבית-הוריו שמורות תמונות רבות שיצר מפורניר. אבי היה אדם נוח מאוד, מתיידד על נקלה ומתקבל בכל חברה בחביבות ובמאור פנים. עליז היה, חייכן וטוב-לב. מעולם לא סירב לעזור לאדם שביקש את עזרתו. גאה היה במעשיו, אמיץ, ישר וצנוע. חברו כתב עליו: "חשתי לידו את העצמה ִ בשל תמירותו, שערו המתולתל ושזפונו; חשתי לידו את השקט ִ בשל נימוסיו הטובים וקולו הבוטח; חשתי לידו את הרוך ִ בשל אהבתו לילדים והדרך שהשתעשע עמם; חשתי לידו את חדוות החיים ִ בשל צחוקו הכובש". הוא היה מסור למשפחתו, אהב את הוריו וכיבד אותם מאוד.

אברהם גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1968 והוצב לחיל השריון. בטירונות היה חניך מצטיין, ולאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", ובקורס למפקדי טנקים. מאחר שהצליח יפה בכל תפקידיו שלחוהו מפקדיו לקורס קצינים ואחרי-כן נשלח להשתלם בקורס לקציני שריון. מפקדו כתב עליו כי "היה קצין למופת ורע נאמן. כל תפקיד שנטל על עצמו מילא בהצלחה והתנדב תמיד לעזור לחבריו. עוד בהיותו קצין צעיר לא חשש להביע את דעתו באופן חופשי ובצורה גלויה וישרה. היה לו חלק נכבד ביצירת רוח היחידה ובגיבושה". במהלך שירותו השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובמלחמה במחבלים בגבול הלבנון. במלחמת יום הכיפורים השתתף אבי בקרבות השריון לבלימת התקפות הסורים ברמת הגולן. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) נפל אבי בקרב ליד הכפר חאן-ארנבה. ביום הראשון ללחימה נפצע בפניו אך המשיך להילחם. בעוז רוחו ובדאגתו הרבה הציל את חיי נהג הטנק שלו שנפגע. הוא העביר אותו אל התאג"ד תחת אש אויב, וחזר לשדה הקרב. ארבעה ימים רצופים לחמו הוא וחבריו ללא ליאות עד שפרצו אל מעבר לקו הסגול. ליד הכפר חאן-ארנבה נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה ואבי נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אבי היה קצין בעל ידע מקצועי רב, מעמיק ויסודי, חרוץ ובעל יזמה. הוא שימש דוגמה ומופת לחבריו ולפקודיו ומילא את תפקידו במסירות ובנאמנות".