סגן אלכסנדר אליק וולברג ז"ל

קורות חיים

אליק (אלכסנדר), בן לידיה ויוסף, נולד ביום כ"ד בחשון תרצ"ו (20.11.1935), בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ גבעת-השלושה ואחרי-כן למד בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. ימי נעוריו עברו עליו בתל- אביב והוא שילב בלימודיו גם פעילות בתנועת הנוער "מחנות העולים". אליק גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1954, והוצב לחיל הרגלים. הוא סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות ושימש כמדריך בפיקוד הנח"ל. אחרי תקופת שירות סיים קורס קצינים בבית-הספר לקצינים של צה"ל וכמו כן סיים קורס צניחה. הוא נשלח לשרת כמדריך בבית-ספר למכי"ם של חיל-רגלים. יחד עם חייליו השתתף בקרבות מבצע "קדש". ביוני 1957 שוחרר אליק מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הרגלים. בשנת 1959 הועבר לחיל השריון ובשנת 1960 הועלה לדרגת סגן. לאחר השחרור הצטרף לחבריו שהיו בהכשרה חקלאית בקיבוץ גדות, אולם בגלל רצונו ללמוד, עזב את הקיבוץ והחל ללמוד בטכניון בחיפה. בתקופת לימודיו נשא לאישה את שרה, חברת קיבוץ שער-הגולן, שם התגוררו שניהם עד סיום לימודיו. בשנת 1962 סיים בהצלחה את לימודיו לתואר "בוגר במדעים" בחוג לכימיה פיסיקלית, בפקולטה למדעים של הטכניון. לאחר שסיים את לימודיו יצא לארצות- הברית והמשיך ללמוד באוניברסיטת וושינגטון שבסט. לואיס, במדינת מיסורי, ושימש בה מדריך בתקופת לימודיו לתואר דוקטור. הוא השלים את לימודיו לתואר "דוקטור למדעים" ולצורך זה הכין עבודת מחקר בנושא "חקר קומפלקסים של מתכות- מעבר בשיטת תהודה מגנטית אלקטרונית". נתקבל לעבודה ככימאי בכיר במעבדות המחקר של חברת "מונסנטו" בסט. לואיס, ויחד עם זאת שימש כפרופסור-חבר בחוג לכימיה באוניברסיטת מיסורי. אלכסנדר, שכונה בפי חבריו הרבים אליק, היה איש מדע שהקדיש את חייו למחקר בתחום הכימיה. בעבודתו המדעית היה שותף למחקרים ולגילויים רבים בתחום הכימיה, בהם פיתוח שיטות חדישות למחקר ודרכי ניסוי מקוריות. הוא פרסם תוצאות מחקריו בכתבי עת מדעיים וזכה להערכה רבה על הישגיו. הוא השאיר אחריו עיזבון מדעי עשיר המעיד על פעילותו הענפה והברוכה. בהיותו בארצות-הברית נולדו בניו יוסי ודני ובתו דלית. בשנת 1971 דחה אלכסנדר את הצעתם של מעסיקיו לעבוד בתפקיד בכיר בחברת "מונסנטו" והחליט לשוב ארצה. הוא ומשפחתו השתקעו בעומר ולאחר שעבד תקופה קצרה בחברת "מכתשים", התקבל לעבודה "בקריה למחקר גרעיני" בדימונה, ובמקביל החל להורות באוניברסיטת "בן-גוריון". הוא עסק בעיקר במחקר בסיסי, אך חיפש דרכים לניצול ולשילוב הידע שלו למטרות שימושיות. כך, למשל, היה שותף לעריכת מחקר בנושא "ניצול המחצבים" במצפה-רמון".בעבודתו המדעית עסק בעיקר בחקר תכונות של קטליזטורים הטרוגניים וכן חקר תהליכי חמצון-חוזר בתרכובות כימיות בעלות חשיבות ביולוגית רבה. חבריו לעבודה מעידים עליו כי היה חוקר בעל חשיבה יוצרת. הודות לגמישות מחשבתית ונכונות לעבוד בשיטות שונות ומקוריות, ראה בשנה האחרונה ברכה בעבודתו המדעית ועמד להשתלב בפתרון בעיות, שהעסיקו באופן מיוחד את המוסד שעבד בו. חלקים ניכרים מפרי עמלו בשנה האחרונה נאספו ונכתבו כמאמר על-ידי פרופסור י. מנסין ממכון "ויצמן" למדע והוצאו לאור. אליק היה אדם חם לב וישר דרך, איש משפחה מסור ואוהב, חוקר שגילה פתיחות רבה והבנה, בעל רגש מיוחד ליופי ולאסתטיקה שבמדע, ידיד ורע של אמת לחבריו לעבודה. בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה שלו בהמתנה, לפני שהצטרפה לכוחות הלוחמים בסיני. בימים אלה קשר אליק קשרי רעות הדוקים עם פקודיו. הוא שמר על קור רוח ועל שלווה ונטע בחייליו תחושת ביטחון ואמונה. חבריו ליחידה מעידים כי בשעות ההפוגה בין קרבות, נהג להתבודד ועסק בקריאת ספרי מדע בתחום הכימיה, כדי להכין את הרצאותיו באוניברסיטה.

הוא הרבה לכתוב מכתבים לביתו והקפיד על כך שכל אחד מבני המשפחה יקבל מכתב אישי, בהתאם לגילו ולאופיו. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), באזור דואר-סואר שממערב לתעלת סואץ, נפגע אליק בהפגזת אויב ונהרג. הוא הובאולמים בבית- העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה, שני בנים ובת, אם ושתי אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "סגן אלכסנדר ז"ל שירת ביחידת שריון כקצין סיור בחבורת-שליטה. הוא היה קצין למופת, נעים הליכות, שקדן, מסור לתפקידו וחביב על כל חבריו". רעייתו של אלכסנדר תרמה את ספריו לספרייה למדעים שבאוניברסיטת "בן- גוריון".; כן הוקדשה לזכרו פינה בספריית המחלקה לכימיה באוניברסיטת וושינגטון בסט. לואיס; דברים על דמותו ראו אור בחוברת שפרסמו חבריו לעבודה בקריה למחקר גרעיני.