קורות חיים
בנם של ספיר אלבירה ואליעזר. נולד ביום כ' באייר תשנ"ז (27.5.1997) בקריית ביאליק. ילד שני במשפחה, אח לאופק אבידן, מאיה ימית ושובל ויקטוריה.
סער אליעד גדל ביקנעם ובהמשך במגדל העמק., למד ביקנעם בבית ספר יסודי ובהמשך בבית הספר העל-יסודי השש-שנתי "אורט רוגוזין" במגדל העמק.
ילד שמח ומלא אור, אוהב ואהוב מאוד, אופטימי ובעל יכולת להתחבר לכל אדם בשניות. תלתלי הזהב היו סימן ההיכר שלו, וכך גם אופיו הנעים והזורם. מעולם לא כעס או הרים את קולו, תמיד חייך, התנהל בעדינות ובכבוד, הציב את צרכי האחר לפני צרכיו שלו ועזר לסובביו בכל הזדמנות, מבלי לצפות לדבר בתמורה.
מגיל צעיר מאוד גילה אהבה וחמלה רבה לבעלי חיים. כילד, החליט להיות צמחוני ובהמשך טבעוני, ואימץ כל בעל חיים נטוש שפגש.
בנובמבר 2015 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד "רשף" (402) של חטיבת "האש" (215), חיל התותחנים.
אחרי השחרור, קנה קרוואן נגרר והתגורר בו בשכונת פלורנטין בתל אביב. הוא נהג לשבת מחוץ לקרוואן ולהזמין את כל מי שעבר במקום לשבת איתו. מהר מאוד הפך ביתו לנקודת מפגש מוכרת בשכונה, שקיבלה את השם "קרוואנסקי".
סער היה מחובר לטבע, נהנה לטייל ברחבי הארץ וטען שאין יפה מארץ ישראל. עוד אהב טניס, סלקליין (ספורט הדומה להליכה על חבל) וכלי רכיבה ממגוון סוגים כגון אופניים, סקייטבורד, קורקינט ועוד. הוא אף שימש כמאמן סקייטבורד מסוג קארבר והיה חבר בולט בקהילת רוכבי האופניים ובקהילת הטבעונים בישראל. צילום היה אחד התחביבים האהובים עליו, ובעמוד האינסטגרם שלו תיעד את חייו בתמונות ובסרטונים שערך.
לפרנסתו, עבד כשליח על אופניים ב"תן ביס" וב"וולט". אחרי העבודה הגיע פעמים רבות לרכוב בסקייטפארק "גלית" בתל אביב ובסוף היום נהג לעבור במסעדות סביבו, לקחת את השאריות של אותו יום ולחלק אותן לדרי רחוב.
הייתה לו נפש של מטפל והוא חשב לעסוק בכך בעתיד. תמיד היה קשוב לסובביו, נטול שיפוטיות וידע לומר את הדבר הנכון.
בחודש יוני 2022 אביו אליעזר נפטר באופן פתאומי, בעת שהיה בארצות הברית, והובא ארצה לקבורה בקריית ביאליק. לאחר האובדן הקשה, סער בחר בחיים ושאף להמשיך לנצל כל רגע בהם. מפעם לפעם נהג לבטא את מחשבותיו ורגשותיו בכתב. בהמשך אותה שנה כתב: "קראתי פעם איזה מחקר שאומר שהרוב הגדול של האנשים שעומדים למות תמיד מתחרטים על מה שלא עשו ולא על מה שכן עשו. ואני שואל למה? למה חיכיתם? חשבתם שיש לכם זמן אה?...
"אנשים מתחרטים שהם לא עבדו פחות, שהם לא שמחו יותר ושהם לא הלכו עם הלב שלהם... החיים מלאים בהחלטות גורליות, להזמין היום אוכל או שנכין בבית? להדליק עוד סיגריה?... להיות או לא להיות. ההתלבטות האחרונה היא של שייקספיר, לא שלי. אני חד משמעי אומר להיות כשאפשר, ולא להיות כשצריך".
בתחילתה של אותה שנה הכיר את בת זוגו, סול. השניים חלקו אהבה גדולה ורקמו תוכניות וחלומות רבים לעתיד.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
כשפרצה המלחמה, סער היה בחופשה באמסטרדם. בהזדמנות הראשונה חזר לארץ והתגייס מיד למילואים בגבול לבנון, אליו התפשטה הלחימה מיומה הראשון. הוא שירת במשך חודשים ארוכים, מאה ושמונים יום, כלוחם בגדוד 508, עוצבת "אדירים". מפקדיו סיפרו שבכל פעם שנקרא למילואים התייצב מיד, וברוחו האופטימית העלה מאוד את המורל ביחידה.
במהלך המלחמה רכש קרוואן ממונע ובכל הזדמנות טייל איתו בארץ. גם כשחזר לסבבי מילואים הגיע לבסיס עם הקרוואן וקיווה להמשיך לטייל באזור ברגע שישוחרר.
ביום שלישי, 22.10.2024, התכתב עם חברה ובין היתר כתב לה: "יש פחד, אבל לא נותן לו לנהל אותי. מקווה לטוב". כעבור זמן קצר, בשעה 11:53 ירו מחבלי חיזבאללה רקטות לעבר אזור נאות מרדכי בגליל העליון, שבו שהו סער וחבריו ליחידה. סער נפגע מרסיסים, הספיק לעזור לחבר להגיע למרחב מוגן ואז נהרג. בתקרית נפצעו שלושה מחבריו ליחידה.
רב-סמל סער אליעד נורסקי נפל בקרב ביום כ' בתשרי תשפ"ה (22.10.2024). בן עשרים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו אם, אח ושתי אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.
אחיו, אופק, ספד לו: "אדם צנוע וחבר אמת. סער תמיד היה מוכן לתת מעצמו, במלוא כוונת הלב, גם כשלא היה לו. כל כך אהבת את החופש, את ההרפתקה, לא משנה אם זה בקרוואן, באופניים או בסקייטבורד. אני מקווה שעכשיו אתה הכי חופשי שיש".
"סער היה בן אדם של חופש, טבע, נתינה, אהבה, אכפתיות, ועוד המון ערכים שנגעו בכל אדם שפגש", כתבה פלג, חברתו. "תדע שהשארת אותנו מחוברים לנצח ובכללי – השארת חותם כל כך גדול על כל מי שהכרת. טוב הלב שלך והנתינה שתמיד אפיינה אותך הפכו לשליחות שלנו".
סער מונצח באתר ההנצחה לחללי חיל התותחנים בזכרון יעקב ובלוח ההנצחה של חטיבה 7338 במחנה עמיעד שבגליל העליון.
אירוע רכיבה לזכרו נערך ברחבי תל אביב.
עמוד לזכרו נפתח בפייסבוק, תחת השם "זוכרים את סער אליעד נורסקי", ועמוד נוסף נפתח באינסטגרם, תחת השם remember_saareliadnavarsky.
עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתר storyofmylife ובאתר memoriz.plus.