קורות חיים
בן יהודית ובנימין, נולד ביום ט"ו בטבת תשי"ח (7.1.1958) בתל-אביב. דרור החל ללמוד בבית-הספר היסודי "יבנה", וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ט"ו "שלוה" - שניהם בתל-אביב.
מנהלת בית-הספר ומחנכת כיתתו, שעמדה על תכונותיו, מספרת: "דרור היה כבן 15 כשנכנס לחדרי, חדר המנהלת, כדי לבדוק אם אני עונה על ציפיותיו ... רק לאחר ש"עמדתי " במבחן ונראתה לו הגישה החינוכית של בית-הספר כמתאימה לצרכיו, הכריע מתוך שיקול-דעת כי בבית-הספר שלנו יבחר .... לימים למדתי להכירו מקרוב ... כאדם התבלט בשקט, בשלווה ובאיפוק אין סופי.... היה אל מי לדבר. תמיד הקשיב, היה אדיב ומנומס. כתלמיד-הצטיין בתפישה מהירה. הדברים נקלטו אצלו במין קלות כזו, ושליטתו בחומר היתה מלאה". בתקופת לימודיו, היה פעיל דרור בגדנ"ע, ועסק בספורט.
דרור גויס לצה"ל במחצית יולי 1977, והתנדב לחיל הים. הוא היה חייל ממושמע מאוד, אחראי ומסור, שביצע את כל שהוטל עליו. דרור שירת כמוכ"ם ימי על סטי"ל של חיל הים "כידון" באיזור אופירה, והיה אהוב ומקובל על חבריו לצוות. היה לו כישרון מיוחד להימנע מריב. לא היה אדם שדרור הסתכסך או רב איתו. כאשר נשאר בתורנות על הסטי"ל, היה דרור הטבח של הצוות. נזכר חברו ראובן: "נהגנו לאכול ארוחות שחיתות, כשדרור מנצח על הבישולים, ותמיד הוציא תחת ידו בישולים טעימים ומיוחדים שמעולם לא טעמתי. לאחר הארוחה נהגנו לשבת על הסיפון ולשיר, כשדרור מלווה את השירה בפריטה על הגיטרה".
בתעודת השחרור מהשירות הסדיר צויינה התנהגותו כ"טובה מאוד". הוענק לו אות השירות המבצעי, והערכת מפקדיו הייתה: "בעל כושר מנהיגות, מנהל ומארגן היטב, ישר,ממושמע מאוד, מתמיד וחרוץ, בעל יוזמה מבורכת". במחצית יולי 1980 שוחרר דרור מהשירות הסדיר, ונתקבל לפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב. בחופשתו הראשונה הוא יצא עם חבריו לאירופה. את חופשתו השנייה הוא תכנן לבלות בארצות הברית עם חברתו, ולאחריה - לשאת אותה לאישה.
אלא שלא כך התגלגלו הדברים. בשירות המילואים האחרון שלו, היה דרור נהג נגמ"ש המבצעים של גדוד שריון. ביום י"ח בסיון תשמ"ב (9.6.1982), נפל סמל-ראשון דרור בקרב בלבנון במלחמת "שלום הגליל". הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. הוא השאיר אחריו הורים ואחות.
המשפחה הוציאה לזכרו ספר בשם "דרור לנצח", המתאר במלל ובתמונות את מהלך חייו, ודברי חברים וידידים עליו.