קורות חיים
מיכאל נולד בשנת 1921 באודיסה. בהגיעו לגיל 17 התגייס לחיל האוויר של צבא רוסיה והחל לימודיו בבית הספר לטייס. הוא סיים את לימודיו עם פרוץ מלחמת עולם השנייה ושימש טייס קרב 5 שנים עד כיבוש העיר ברלין בידי רוסיה.
לאחר 5 שנים אלו זכה לחופשה לראשונה והגיע לקייב על מנת לחפש את הוריו שעקרו לשם עם תחילתה של המלחמה. שם נודע לו כי אלו נרצחו יחד עם אחותו ע"י הנאצים.
לאחר היוודע דבר מותם ערק מהצבא הרוסי וברח לעיר וינה בשוויץ, שם הצטרף למחנות הפליטים של היהודים אשר שרדו את השואה.
בסיוע של אנשי העלייה של ה"הגנה" הוברח ארצה והגיע לגבעת ברנר.
מיכאל גויס ל"שירות האוויר" (טרם הקמת חיל האוויר) והשתקע בקיבוץ נען.
בשנת 1947 עם פרוץ מלחמת השחרור לחם באזורים שונים בארץ, הטיס אספקה לנגב, לחם נגד המצרים ואף הטיס אספקה לנצורי גוש עציון.
עם קום המדינה התגייס מיכאל לחיל האוויר הישראלי, והיה ממקימיו של טייסת 100. שירותו בחיל האוויר נמשך 25 שנים, אשר במהלכם לחם במלחמת השחרור, מלחמת סיני וששת הימים.
עם שחרורו מונה למנכ"ל שדה התעופה לוד, לאחר סיום תפקידו נשלח ע"י משרד האוצר כדירקטור כל יבשת דרום אמריקה עבור הבונדס. לאחר שש שנות שהות בדרום אמריקה יחד עם משפחתו חזר ארצה ועבד תקופה בתעשייה האווירית כנציגה בדרום אמריקה.
בשנת 1972 התגייס לשורות המשמר האזרחי, ושימש מפקד המשמר האזרחי ברמת גן, לאחר מכן עבר לפקד על המשמר האזרחי בירקון.
בשנת 1983 התבקש לנסוע לדרום אמריקה לשם איסוף תרומות עבור הועד למען החייל. ממשימתו זו, לא שב.
מיכאל לקה בדם לב בעודו הולך ברחוב.
יהי זכרו ברוך!