סמל יעקב ז'קי אלמלן ז"ל

קורות חיים

בן אמיל ואנט. נולד ביום כ' בתשרי תש"י (13.10.1949) בטבריה. למד בבית-הספר היסודי על-שם דב הוז ובבית-הספר התיכון "אשכולות" - שניהם ביפו. בבית-הספר התיכון השתתף בקורס קליעה מטעם גדנ"ע ובקורס לאלקטרוניקה. בעודו בבית-הספר היסודי בלטו כשרונותיו ובבית-הספר התיכון הצטיין במיוחד במקצועות המתמטיקה והפיסיקה. הוא התכוון להמשיך את לימודיו בטכניון העברי בחיפה, לאחר שיסיים את שירותו הסדיר.

הוא היה טוב לב ונוח לבריות, ידע להבין ללב כל אדם ולהסתדר עם כל אדם, אם טוב ואם רע. הוא אהב לעזור לזולת והיה מסור למשפחתו. במחצית נובמבר 1967 גויס לצה"ל. אמנם כל ימיו חלם על שירות בחיל-האויר ועל טיס אך כשזה נמנע ממנו מסיבות שונות, הצטרף לקומנדו הימי. לאחר שסיים את הטירונות בקומנדו הימי, עבר לחיל-השריון. בשריון עבר קורס מ"כים ולאחר תקופה קצרה נכנס לקורס רבי-סמלים; הוא היה החניך היחיד בקורס זה, ששירת בצבא הסדיר. הוא סיים את הקורס כרס"ר משמעת ביחידה ומילא את תפקידו במסירות ובנאמנות. הוא נהג בפקודיו בחיבה ובטוב-לב ואמנם הם כינוהו "אבא". הוא היטיב לדאוג להם ולסייע בפיתרון בעיותיהם. בשעה שבני משפחתו דאגו לו והדבר נודע לו, ניסה להרגיע אותם ולהפיג את דאגתם. כאשר ביקר בבית, לאחר שנעדר שבועות מספר, שאלה אותו אמו היכן הוא נמצא והוא ענה לה: "זה לא חשוב! העיקר שאני נמצא עתה פה יחד אתכם". כאשר הזהירה אותו אמו מפני הסכנה הצפויה לו וביקשה שיזהר וישמור על עצמו היה עונה: "אמא, לכל כדור יש כתובת!".

ואמנם כאשר אמר כן היה. ביום י"ג באדר א' תש"ל (19.2.1970), בהיותו באיזור תעלת סואץ מצא את מותו מכדור של צלף. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקדו נפרד ממנו על קברו והעלה על נס את עוז-רוחו, בצאתו לתקן את הביצורים, שנפגעו בשעת הפגזה.