יהודה אריה שמואל לוי ז"ל

קורות חיים

בן ציפורה ומשה. נולד ביום ד' בכסלו תרע"ז (29.11.1916) בעיר

יאנינה, יוון. בילדותו עקר עם משפחתו למילאנו שבאיטליה, שם

סיים את חוק לימודיו התיכוניים. בהשפעת ביקורו של זאב

ז'בוטינסקי במילאנו, הצטרף לארגון ציוני רוויזיוניסטי.

בשנת

1936 עלה ארצה ובמקום להצטרף לעסקי המשפחה, כרצון אביו,

בחר להיות חבר בפלוגות בית"ר. שלוש שנים למד כלכלה

באוניברסיטת גינואה, בהתכתבות. בתקופות בהן שהה באיטליה

לצורך בחינות בלימודיו, רכש גם ידע טכנולוגי צבאי בסיוע שני

ידידים, האחד קצין בצבא הקבע והשני בעל בית-חרושת לנשק. עם

התגברות האנטישמיות באיטליה החליט להפסיק את לימודיו בה.

יהודה אריה עבר להתגורר בנתניה ושם, בצד ליטוש יהלומים,

הקים מועדון לעובדים שבין שאר פעילויותיו לימד שימוש בנשק.

בחודש יוני 1940, כאשר הוקם הלח"י, הצטרף לשורותיו וקיבל את שמו המחתרתי "שמואל". הוא הקים את תחנת השידור המחתרתית הראשונה של לח"י, על גג אחד הבתים בקרבת קפה רוול שברחוב דיזנגוף בתל-אביב. בתקופה הראשונה של התחנה, היה הקריין היחיד בה. בזכות הידע הטכני הרב שלו, מונה לראש המחלקה הטכנית של הלח"י, במסגרתה הגיע להישגים מרשימים בפיתוח כלי נשק, חומרי חבלה ובניית סליקים.

לאחר הכרזת האו"ם ב- 29.11.1947 על תכנית החלוקה, נתגלעו סכסוכים אידיאולוגיים בין יהודה לבין חברי מרכז לח"י. יהודה ניסה בכל כוחו לשכנעם בצדקתו בדבר איחוד שלוש המחתרות לכוח אחד שיילחם באויב.

ביום ד' בשבט תש"ח (15.1.1948), בעקבות הסכסוך האידיאולוגי, נחטף יהודה אריה מביתו ע"י חבריו לנשק, הובא למשפט מהיר באזור רעננה ובאותו יום הוצא להורג על-ידי חבריו ביריות אקדח. למשפחתו המודאגת לא נמסרה כל הודעה, אלא לאחר שלושה שבועות. משנמצאה גופתו הובאה למנוחת-עולמים בבית הקברות בנחלת-יצחק.

על מצבתו כתבה המשפחה את המלים:

"בונה תקומת המדינה / יהודה אריה בר' משה לוי / נולד ביום ד' בכסלו תרע"ז / נרצח ביום ד' בשבט תש"ח / בידי זדים / על הגנת המולדת / לטובת עמו."

34 שנים לאחר מותו צורף שמו לרשימת חללי הלח"י. בטקס שנערך בנוכחות בני משפחתו הוענקו לאביו בן המאה (100) שנים, אותות על"ה ולח"י.