רס"ן עובדיה שאשה-שני ז"ל

קורות חיים

בן צילה וכדורי, נולד בשנת 1939 בעיר בגדד, בירת עירק ולמד בעיר הולדתו בבית-ספר יסודי, בשנת 1951 עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בטירת הכרמל. עובדיה השלים את לימודיו היסודיים בבית-ספר בטירת הכרמל, המשיך ולמד תקופה מסוימת בבית-ספר בקיבוץ כברי. עד לגיוסו, הוא עבד במקומות שונים במפרץ חיפה ובקיבוץ כברי.

עובדיה גויס לצה"ל במחצית חודש מאי 1957 ולאחר הטירונות עבר קורס מש"קי קנטינות והיה ממונה על השק"ם ביחידה. הוא מילא את המוטל עליו לשביעות רצון הממונים עליו, שאף העניקו לו דרגת סמל. בהגיע זמנו להשתחרר, צוינה התנהגותו בתעודת השחרור כטובה מאוד והערכת מפקדיו אליו היתה: "הוא מילא את תפקידו במסירות ובנאמנות, גילה יוזמה ואחריות בתפקידו".

בתחילת חודש מרס 1960 שוחרר עובדיה מהשירות הסדיר ועבד תקופה מסוימת כעוזר לממונה על השק"ם בנמל חיפה.

בתחילת חודש יולי 1961 התנדב עובדיה לשירות קבע. הוא נשא אשה ונולדו לו שני בנים. עובדיה השתלם בכמה קורסים, כמו קורס נגדי שלישות, הוסמך כקצין לאחר שעבר השתלמות במדרשה הצבאית לחינוך ומילא מגוון רחב של תפקידים. בין השאר הוא היה מפקד יחידת מעבר, עוזר ראש מדור בקרה, מפקד מרכז גיוס. עובדיה שירת במינהל הסגל ותפקידו האחרון היה קצין בית-דין מטכ"ל, בדרגת רב-סרן. חוות הדעת התקופתיות עליו היו מלאות דברי שבח: "מסור ולויאלי ביותר"; "קצין מסור לעבודה, בעל ידע מקצועי"; "משתדל מאוד להצליח בתפקידו ולמנוע תקלות"; "מבצע את עבודתו כראוי, היקף עבודתו גדול (מבצע עבודה של 3 אנשי קבע וקצין בחובה)".

למרות המחלה הממארת שנתגלתה בריאותיו, המשיך עובדיה לתפקד ככל יכולתו. אולם מצב בריאותו הלך והידרדר וביום ב' בחשוון תשמ"ב (31.10.1981), נפל רס"ן עובדיה בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול.

הוא השאיר אחריו אשה ושני בנים, אחים ואחיות.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "מתוך היכרותי אותו ומפי מפקדיו ופקודיו ששירתו עימו תקופה ארוכה, אוכל לאמר כי מסירותו, נאמנותו וגישתו האנושית במילוי תפקידו היו למופת".