קורות חיים
בת שלמה ואופירה. נולדה ביום כ"ה בכסלו תשט"ו (20.12.1954) במושב אביחיל. היא למדה בבית הספר היסודי שבמקום, המשיכה והשלימה את לימודיה בבית-הספר התיכון 'רון' שבתל-אביב. ילדותה של נאוה עברה עליה במושב אביחיל, שם התודעה לעולם החי והצומח. כילדה ערנית וסקרנית תהתה על אורח-חייהם של בעלי-החיים ועל טיבם של צמחים ופרחים. שעות ארוכות היתה מקדישה לטיפול בחיות-הבית ולטיפוח הצומח. מילדותה היתה חובבת טבע, וכשהתבגרה והיתה פעילה בגדנ"ע, אהבה לטייל בארץ והתפעלה מנופיה ומיפי אתריה.
ישרה מאוד, בעלת-מצפון ורצינית בגישתה לחיים. עם-זאת, ידעה להיות שובבה, עליזה וחברותית מאוד. היו לה חברות וחברים רבים שאהבו והעריכו אותה בזכות תכונותיה הטובות. גם לאחר שעקרה לתל-אביב היתה מרבה לבקר במושב ונהגה לבלות שם את חופשותיה עם חברותיה וחבריה.
נאוה גויסה לצה"ל במחצית מרס 1973 והוצבה לנח"ל. לאחר הטירונות התקבלה לקורס-מ"כיות, אך נאלצה לעזוב אחרי זמן קצר מטעמים רפואיים. אז הועברה לחיל-המודיעין והוצבה באחת היחידות כפקידת-מילואים. היא היתה חיילת מצוינת, אחראית ומסורה לעבודה, דייקנית, קפדנית ובעלת כושר-ארגון מצוין. מפקדיה העריכו אותה מאוד, ומשסיימה את שירות-החובה שלה והביעה את רצונה להמשיך בצבא-הקבע המליצו על קבלתה בשמחה וברצון. אז הוענקה לה דרגת סמל-ראשון והיא המשיכה בעבודתה הקודמת. כעבור זמן ביקשה להשתלם בקורס קצינות ושוב המליצו מפקדיה ברצון על שליחתה לקורס. היא סיימה את הקורס בהצלחה, וביום 5.9.1975 הוענקה לה דרגת סגן-משנה. על פעילותה במלחמת יום הכיפורים הוענק לה 'אות מלחמת יום-הכיפורים'.
ביום י"ד בטבת תשל"ו (18.12.1975) נפצעה נאוה בתאונת-דרכים, היא הועברה לבית-החולים 'איכילוב', שם נפטרה מפצעיה לאחר שמונה ימים. הובאה למנוחת עולמים בבית-העלמין שבמושב אביחיל. השאירה אחריה הורים, אחות ואח.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הצער והכאב על מותה של נאוה ז"ל, אשר נספתה בתאונת-דרכים, גדולים מכדי להביעם במלים. את נאוה הכרתי במשך שנה, כקצינה שאהבת הצבא ואהבת האדם הדריכו אותה בכל מעשיה. עזרתה במילוי משימות היחידה היתה רבה וחשובה, אולם מעל-לכול עמדו תכונות-האופי המיוחדות לה - דייקנות, נאמנות, יושר ושמחת-החיים והיצירה. צר לי שנלקחה מאתכם ומאתנו. אני מצדיע לזכרה של נאוה."