סא"ל מאיר ספקטור ז"ל

קורות חיים

בן גדליהו. נולד בשנת תרנ"ג (1893) ברוסיה. עלה לארץ בשנת 1910 ומיד הצטרף למשפחת "השומר" בחדרה. בשנה הראשונה לשהותו שם סבל מקדחת ואז הועבר לגליל. המשיך בשמירה בכנרת ובתל-עדשים בכל זמן שהערבים התנקשו בתושבי-הגליל היהודים היה הוא בין פעילי- המגינים. בימי מלחמת העולם הראשונה יצא לדמשק בשליחות "השומר" ובמדי קצין תורכי היה מבקר את האסירים היהודים, ששולחו לשם על-ידי ג'מאל פחה, כדי להקל על סבלם ולטפל בבעיותיהם.

משנת 1918 ועד 1921 אירגן את המשטרה העברית בגליל התחתון. אז עבר למשק כפר- גלעדי. במשך שמונה שנים עסק ברכישת נשק ל"הגנה": ולא אחת היה מבקר לצורך זה בארצות השכנות וכן היה מטפח יחסי-שכנות טובים. בפרוץ מאורעות תרפ"ט עמד בראש קבוצת ה"הגנה" ברחובות, קבוצת שילר וגבעת ברנר ולאחר מכן נתמנה מפקד ה"הגנה" בגוש תל-מונד והיה חבר ועדת הבטחון של גוש השרון הצפוני והדרומי. בשנת 1936 הצטרף לעוסקים בארגון משטרת הישובים העברים מטעם הסוכנות היהודית ובתפקיד זה של גיוסם, אימונם ועבודתם טיפל כבא-כוחה של הסוכנות על פני איזור שהשתרע מחדרה ועד ישובי הנגב (ועד בכלל) - להוציא את ירושלים ושימש בו עד פברואר 1948.

אז התגייס לצה"ל, השתתף בקרבות ומילא תפקידים שונים ואף הגיע לדרגת סגן-אלוף. בשלוש שנות חיו האחרונות היה אב בית-הדין הצבאי לעברייני-תנועה. מאז בואו לארץ היה נאמן לאידיאלים של חלוציות ועבודה ובכל אשר עשה והלך נהג מתוך צניעות ומסירות. כל מכיריו הוקירו אותו על היותו אדם במלוא מובן המלה והעריכוהו בשל ההגיון שהיה נר לרגליו, בשל קור רוחו וכוח עבודתו ללא ליאות. מחלתו באה עליו לפתע וועדה רפואית עליונה של צה"ל קבעה שיתכן כי על-ידי ניתוח בחוץ לארץ בידי רופאים מומחים תבוא לו הרפואה. אז הוטס לפי פקודת הרמטכ"ל לארצות הברית, אך ביום כ"א באדר תשט"ו (15.3.1955) נפטר בבית-החולים בניו-יורק ("ממוריאל הוספיטל"). כשבוע לאחר-מכן הועלה ארונו לארץ והובא למנוחת-עולמים בחלקת קברות "השומר" שבכפר-גלעדי.

הניח אשה ושני בנים. רשימות וקטעים מזכרונותיו הופיעו בשלושה ספרים על "השומר": באחד יצא לאור על ידי ארכיון העבודה; בשני - על ידי "דביר"; בשלישי - על ידי הקרן הקיימת לישראל.