טוראי משה מוסיק פלוסקר ז"ל

קורות חיים

בן אליהו ופרל. נולד ב-15.11.1911 בלוצק, פלך ווהלין, רוסיה. במלחמת העולם הראשונה נמלט עם אביו מפני הכובש הגרמני לרובנה ושם למד בבית- הספר של "תרבות", ואחרי הכיבוש הפולני, במוצאי המלחמה, חזר ללוצק. משמת אביו ואחותו הבכירה עלתה ארצה, נרתם בעול פרנסת המשפחה. ב-1930 הצטרף לקיבוץ קלוסובה של "החלוץ" ו"הושאל" לכל פלוגה חדשה לעזור בסידורה ובכיבוש מקומות עבודה בשבילה. משעלה ארצה ב-1934 הצטרף ל"הגנה" ולקיבוץ גבעת-השלושה. מטעם ה"הגנה" עבר קורס מ"כ במקצועות שונים. במשק מילא תפקיד חצרן. כששמר בלילות על אדמת המשק בנזלה נפצע בהתנגדותו לערבים, שבאו להצית את הגורן, ושכב שבועות אחדים בבית-החולים. מסיבות משפחתיות עבר בסוף 1936 לעבוד כמכונאי בבית-החרושת "שמן" בחיפה ומשגברו התקפות הערבים נתמנה לקורפורל-הנוטרים במפעל.

ב-1943 התגייס לפי צו המוסדות לצבא הבריטי ושירת במחלקת התחבורה של חיל-ההנדסה במצרים, במדבר המערבי ובאיטליה. שם השתתף גם בפעולות החיילים העברים לעזרת שארית הפליטה וההעפלה.

מששוחרר ב-1946 חזר ל"שמן", ובשעת המאסרים ב"שבת השחורה" (29.6.1946) הצליח להתחמק לחודש ימים לתל-יוסף וניצל ממאסר.

בראשית מלחמת-השחרור גויס לפלוגה הניידת של הנוטרים להבטחת התחבורה בין אזור התעשיה ובין העיר, והופעתו וקור-רוחו נסכו הרגשת בטחון והרגעה בנוסעים. באחת הנסיעות העירה העמיד את המשורין בשטח הנמל ליד בניני "סולל-בונה", והנה נשמעה הקריאה: "מכונית-תופת הוכנסה לשטח!" יחד עם נוטרי "סולל-בונה" הרחיק את המכונית החשודה מהבנינים ותפסו עמדת-מחסה מאחורי בנין ספיני'ס, והוא, כבקי במוקשים מעת שירותו בצבא הבריטי, רץ, על אף אזהרת חבריו, אל המכונית כדי לנתק את הפתיל הבוער, אך לפני הגיעו אל המכונית התפוצץ המוקש והוא נהרג. הדבר קרה ביום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948), ששה שבועות אחרי הולדת בנו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה.

זכרו הועלה בחוברת "לחברינו שנפלו" בהוצאת "שמן" ועובדיו.