שמעיה קרמר ז"ל

קורות חיים

בן יהודית ואריה. נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיירה אלכסנדרובה שבגבול פולין-רוסיה למשפחה מרובת-ילדים. אמו נפטרה ממחלה בהיותו כבן שמונה ואביו, שהיה ראש הקהילה בעיירה, נרצח בפוגרום שנערך כנגד יהודים באוקראינה. עד גיל שש למד ב"חדר" ואחר כך המשיך לימודיו בבית-ספר עברי.

בשנת 1922, לאחר הפרעות, היה בין היתומים היהודים שעלו לארץ-ישראל. עמו עלתה לארץ גם אחותו. בארץ התחנך במוסדות שונים ושש שנים שהה בכפר-ילדים למרגלות גבעת המורה שבעמק יזרעאל.

בכפר הילדים הכיר את אשתו לעתיד לבוא, עבר עמה לבאר טוביה ושם בנה את ביתו ליד אחיו שעלו אף הם לארץ אחר הפרעות. בבאר טוביה התבלט במסירותו לעבודת הפלחה ובאומץ לבו נוכח סכנות, התחבב על בני המושב בשל טוב לבו ועליזותו. בנוסף, הצטרף שמעיה כחבר לארגון ה"הגנה".

בכ"ז בניסן תרצ"ו (19.4.1936) בהובילו תוצרת חקלאית במשאית מבאר-טוביה לתל-אביב נרצח באבו-כביר על ידי פורעים ערבים.

הוא הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים בבית העלמין בתל-אביב. הניח אשה ובת.