אלבום תמונות
תל-אריש נמצאת בצד דרום מערב של מרחבי חולותיהן של חולון ובת ים ומצפון נמצאת יפו. לאחר ירי הערבים על הישובים היהודיים, שבהם נכללו חולון ומקווה ישראל, על מכוניות הנוסעים והעובדים בשדה, הפילו הערבים כדורי מרגמה, מקלע ורובים ועקב כך הוטלה המשימה לכבוש את התל.
המשימה לכבוש את התל הוטלה על גדוד 52 שבה שירת יצחק. הם חילקו את הלוחמים לשלוש כיתות וכל כיתה הייתה בעמדה מסוימת ואותם הקיפו מסביב שלושת אלפים ערבים. כיתתו של יצחק הייתה הראשונה שהוטל עליה לצאת לדרך מקווה ישראל ודרך שדות האיקליפטוסים ותפקידם היה לכבוש את הבניין שהיה קרוי ה"פיל בוקס".
כיתה שנייה צוותה לטהר את הכפר למטה והשלישית הייתה כרזרבה לשתי הכיתות הראשונות ומתפקידה היה להתבסס מיד במקום שנכבש.
הם פרצו לתוך המבנה, בפרדס ובהסתערות כבשו את התל והמשימה התמלאה לכל פרטיה. התל נכבש וכן ה"פיל בוקס" וכמו כן הכפר למטה בחלקו טוהר. הקרב התחולל 6 שעות, ממחצית הלילה עד אור הבוקר. אמנם היו פצועים רבים אך אנשינו החזיקו בנקודה והתחפרו בה. עמוס דניאלי ושלושת חבריו סידרו עמדה קדמית להגן מפני התקפת פתע של האויב אם יתאושש ממפלתו.
עם אור הבוקר הופיעו המשוריינים של האויב בדרך הסיבוב לתל, הבחורים חשבו כי הם ממשורייניהם כי היו בעלי פס לבן זהה לפס של בחורינו. הערבים השתמשו בתכסיס ההטעיה, חיילנו נדהמו כאשר המשוריינים פתחו לעברם באש אך היה כבר מאוחר מדי. בו ברגע החיילים מצאו את עצמם מנותקים מן הבניין של הפרדס וראש התל, העמדה הקדמית של יצחק נותקה גם כן מראש התל ולא ידעה עוד על המתרחש מאחוריה. נותק הקשר בין הכיתות וכאשר כוחנו העיקרי החל לסגת, לא יכלה עוד פקודת הנסיגה להגיע אליהם.
הם נותרו ארבעה חיילים, אחד מהחיילים שלא נפגע קיבל פקודה מעמוס דניאלי להימלט אל הבסיס ולהודיע כי שניים במערכה פצועים קשה. עם אותם פצועים נותר יצחק קנדלר אשר סירב לעזוב את הפצועים אף שגם הוא קיבל פקודה מעמוס להימלט.
יצחק נשאר עם הפצועים נהרג איתם וידיעה מדויקת על סופו אין לנו.
גופתו לא נמצאה עד עצם היום הזה.