אלון,
במרץ 2008 בקורס מת"מ 59 היינו כאן - אני עם החניכים, ואתה - המפקד האישי שלי. אהבנו אותך, היית בשבילנו המפקד החדש, המחויך והביישן שכל דבר שנבקש ממך נקבל.
לא ממש פחדנו ממך, אבל ידענו שאתה בן אדם אכפתי ושתמיד תעזור.
היית מדבר איתי בשיחות האישיות על כמה להיות מת"מניק זה טוב ושזה מקורב לשטח ודיברת עם רגש בעיניים.
מאוד הערכתי אותך ורציתי להיות איתך בסגל. שאותרתי מהשטח חזרה לבה"ד בדיוק יצאת לקצונה. ראיתי אותך בשלבים האחרונים כאיש סגל, סמל בדרגה וחונך מפקדים בתפקיד וידעתי שהמפקדים החדשים בידיים טובות.
לא יצא לנו לעבוד ביחד, התחלתי לעבוד כשאתה כבר התחלת את מסלול הקצונה.
היית כל-כך חדור מוטיבציה בהתחלה, תמיד מחייך, תמיד מחבק, גם ליד חניכים.
הודיעו לי על מותך שהייתי בשמירה - ביקשתי שיחליפו אותי ורצתי למגמה, היא היתה שבורה. כל-כך הרבה אנשים בוכים, וגם בהלוויה, הייתי עם צור מירון (שעכשיו משה"ד במת"מ) ועם דניאל מירוז (משה"ד באי"ח) ושלשתנו בכינו, בכינו על מי שהיית. בנאדם כל-כך חיובי וחם שהעולם הפסיד.
עכשיו אני כאן, סמל מחלקה של קורס מפקדים בבה"ד, כנראה בפעם האחרונה שלי פה גאה שהיית מפקד שלי ומבכה על מותך.
תמיד אזכור אותך.
סמל גיא כהן.
13/7/10