אחד מיני רבים, אדם מההמון... התחכמויות, וסערות פולמוסים למינהם זרות היו לרוחו. לא מטיף היה האיש; לא חכם, לא נביא ולא כהן... יהודי פשוט היה, שאם אמנם לא ידע לדבר גבוהות ולחבק זרועות עולם בהבל פיו - חונן ככל המוני העם שמתוכם יצא ואותם סמל - בלב יהודי רגיש וחם, ער תמיד לסבלות אחיו ולמאוייהם...
קורותיו היו כקורות אלפי אחיו בגולה חשוכה. כל מדורי הגהנום עליו עברו. עשרות פעמים עמד מול המות פנים אל פנים ויוכל לו. את כל היקר לו - שכל האיש, ויותר לבדו. בדד וערירי בין עיי המפולת והאודים העשנים שנצלו משרפת ביתו ובית כל ישראל באירופה הארורה, מוקף משטמה אלימה ואיומה על סביבותיו...
והצטרף האיש לתנועה העממית הגדולה, הנפלאה בגאון הדרה והעצומה בכוחה - תנועת ההעפלה.
לפני כשלש שנים הגיע ארצה באנית היסורים "לה-ספציה" לא למען החופש, חיי מותרות ותפנוקים עלה ארצה... איש העמל היה בגולה ומיגיעת כפיו התפרנס גם בארץ. ובחשבו שכבר הגיע את המנוחה בשק לישב בשלוה והנה קפצו עליו מאורעות הדמים. כדרכו תמיד, לא הרבה במחשבות והתגיס לפלמ"ח. בעלות הגדוד ירושלמהעלה גם יעקב עמו. ושם בהרי ירושלים מצא יעקב את מותו מרסיס קטלני שקפח את חייו.
ואחרי פרשת סבל וענויים ארוכה ומייגעת מצא יעקב אתמנוחתו בבית העלמין שך קרית ענבים.
תהיי נשמתו צרורה בצרור החיים!!!
י.ה.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.