טוראי מאיר עמיהוד פוני ז"ל

אלבום תמונות

גם הערב לתומי התקרבתי
אל חלון הראוה המואר,
גם הערב רציתי לחזות
בפרחי אלוהים השותקים.
- וכך לפתע קרה הדבר,
כשנצבתי אל מול החלון המואר:
נדהם בתדהמה גדולה ועצורה,
שלא חלחלה - על מה שראיתי:
- רק עלים, עלים ועלים ירוקים,
בכדי החרס, ובעציצים הקטנים,
רק ירק גלמוד, ושריגי ענפים
מעל כני האצטבות הריקות...
- ואיה הפרחים היפים, איים?
לאן נעלמו הוורדים ושושני המלכות,
איה הסגליות וכלניות הארגמן?
ואיה הגלדיולות האצילות, איין?
- ההיה הערב הזה מוצאיו של יום הששי
ולאחר עמל - יום של זבנית ארורה,
לתתם חיים לכל בר-בי-רב,
או למכרם בנזיד של כמה מגרשים?

ואולי מושמים הם עתה באגרטלי הבדולח
להיות ניצבים על שולחנות ארוכים לבנים,
(ולכבוד ארוסין או איזו שמחה אחרת,)
להיות נרצחים במבטיו של כל בעלי נשמה קטנה...

רק עצבות נבטה אלי בחלון,
מענפי הפרחים המיותמים,
איזו בדידות אילמת נשקפה אלי
מעם חלון הפרחים המערטל...

הערב כשקרבתי לחזות בפרחים בחלון המואר
נדהמתי בחלחלת אימים עצורה:
כל כך גדולה היתה כאן העצבות הניבטת,
לאן, ולמה הלכו הפרחים היפים?

חשון, תש"ח, חיפה